החופש הזה פשוט מושלם. דבר ראשון, הזמן פשוט עובר לי כל כך מהר! אני לוקחת הכל באיזי ואני מרגישה את זה משפיע על הלחץ שלי באופן כללי. אני לא לחוצה. גם שהבטן מחריבה אותי מבפנים *אבל אז הבנתי שמצות זה כנראה ממש לא בשבילה* אני לא נלחצת מזה בכלל. והמחשבות והפחד בכללי נדחקות לאיזו פינה צדדית במוח ולא צצות כל הזמן.
מה עשיתי בינתיים בחופש הזה? לא הרבה, אבל הייתי צריכה את החופש הזה כדי להרגע מכל הלחצים ולחזור לחיים.
- סיימתי את "אלגנטיות של קיפוד", התאהבתי בו, והתחלתי ספר חדש "נערה מברלין" שהוא מעניין כמו כל ספר שואה כמעט.
- התחלתי ללמוד גרמנית! עברתי כבר על ארבעה פרקים בספר וזה קשה ושורף את המוח, אבל יש לי רצון ולכן אני מתעקשת על כל דבר קטן, עוברת שוב ושוב על החוקים ולומדת עוד ועוד מילים חדשות. יש משפטים ממש ממש פשוטים שאני יכולה להרכיב, אבל הדקדוק שלהם הוא כל כך יותר קשה מאנגלית. הרבה הרבה הרבה יותר קשה. למזלי יש לי את יוהן שמלמד אותי כל הזמן עוד מילים ומשפטים חדשים וגם שם בשביל השאלות שעולות לי מהספר לימוד. ועוד ידיד שעבר לגרמניה לא מזמן. מקווה לטוב :)
- צחצחתי את החדר לקראת פסח, ואני ממש שומרת עליו נקי ומסודר :)
- הלכתי ברגל ואני משתדלת ללכת כל יום. לא כל כך הצלחתי כי נפצעתי בקטנה ברגל, אבל זה הציק לי נורא כשהלכתי. שעון הקיץ החדש עוזר לי ,כי אני אוהבת ללכת בשמש, ועכשיו אני יכולה לעשות זאת יותר שעות במהלך היום .
- ראיתי שני סרטים. אחד נוראי בקולנוע "חופשת האביב" פשוט אל תלכו! סרט נוראי. לא הבנתי מה הפואנטה ולמה הוא קיים בכלל. ואתמול ראיתי את "מקום לחלום עליו" שהוא היה קיטשי ויפה :) אה וראיתי את "נפלאות התבונה" שוב ,הפעם עם חברים, ואחרי פסח אקח את הספר מהספרייה.
- נפגשתי פעמיים עם החברים. ביום שבת ליום הולדת של מישהי, ובשלישי הן באו לראות את הסרט והיה ממש כיף.
-בעיקר דיברתי עם יוהן, כי שאר החברים שלי בחופשות. בחיים לא היה סנכרון כזה מטורף! כל החברים שלי, אחותי ובן דוד שלי בצפון. כל אחד עם החברים שלו.
-נפגשתי עם חולמנית המקסימה שוב ובספונטניות מוחלטת D:
את ה-כ-ל לקחתי באיזי. ואתמול אפילו ישנתי מלא! שלוש שעות בצהריים ונרדמתי שוב ב12 וחצי עד תשע וחצי בבוקר. אני משלימה שעות שינה רבות כל כך שהפסדתי במהלך השירות הצבאי. אפריל 11 אכן עייפים. ומזל שהם משתחררים ביום חמישי ^.^
להשתחרר זה עסק כל כך יקר! לשכור חדר בבית החייל -240 ש"ח *מתחלק בין שש בנות*, לינה בבית החייל 40 ש"ח בערך *כי אנחנו לא נהיה לחוצות לחזור הביתה בפריסה*, פריסה: אני מכינה סושי ל50 אנשים! זה ה-מ-ו-ן כסף. אבל סוג של חלום להכין לחוליה סושי, אז זה שווה את זה, שקית יפה עם שוקולדים וסוכריות לכל אחד *50 שקיות=50 ש"ח ושוקולדים וסוכריות..הפסקתי לספור..אבל בסביבות ה150-200 ש"ח*. החלטתי לוותר על מתנות אישיות לאנשים שאני אוהבת יותר = אני פשוט אוריש להם משהו מהמדים שלי, רק לאחת אני כן אביא משהו מעבר כי היא הייתה איתי באוטובוסים כל השנתיים האלה וחווינו הרבה ביחד. וגם מתנות קבוצתיות לכולם: קופסאות תיונים, קפה ,סוכר, מלאי של כוסות חד פעמיים ועוד שטיקים קטנים שלפחות יתחלקו בין 6 הבנות. זה בקשר לכסף. אבל עכשיו יש לי לכתוב ברכה אישית ל50 אנשים, כל אחד בנפרד, לסיים את הספירה שהתחלתי מלפני החופש, להכין דברים קטנים כאלה שאני אדביק על המחשבים שאנחנו מתסקים בהם ולבדוק שהכל מוכן לשחרור כי היום חלמתי שהגעתי לבקו"ם להשתחרר ושכחתי את כל הדברים בבית! וגם כמובן, פוסט סיכום שירות , בתקווה שיצא לי לעשות, פה בבלוג, או אפילו רק לעצמי.
זה הרבה התעסקות, ולמרות שאלו דברים כיפיים, מתיש להכין אותם ואני רק מחכה ביום חמישי, לצאת בפעם האחרונה מתחום בסיס צבאי כלשהו ולחזור לבסיס צבאי רק כשלבן שלי תהיה השבעה! שזה,בהנחה שאכנס להריון ואלד עוד תשעה חודשים, מינימום עוד כמעט 19 שנה!
ועכשיו במקום לשבת ולכתוב פוסט, אזיז קצת את התחת ואעשה משהו מהדברים שהזכרתי לעי"ל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הסוחרת מונציה