פורים! אז קודם כל חג שמח! אני מקווה שאתם נהנים ומתחפשם וצוחקים שם :)
היציאה עם מותק ואחותי אתמול הייתה סיפור הצלחה של ממש :) לא יודעת איך זה אצל בנות אחרות, אבל התחילו לדבר איתי ארבעה אנשים שונים ואני התחלתי לדבר עם עוד שלושה. ובא לי לפרט קצת יותר, כי בא לי לזכור את הערב הזה :P
כשיצאתי מהבית לא היה לי כל כך חשק, גם כי כל היום לא הייתי בבית, וגם סתם כי אין לי חשק לפאבים. אבל השיחה עם הפסיכותראפיסטית בבוקר חיזקה אותי ממש והיא אמרה שנדבר בפעם הבאה על האנטי לזוגיות. שהיא לא רוצה שאהפוך אנטי ממשהו אחד *כאבי בטן* לאנטי ממשהו אחר *זוגיות*. בכל אופן, הכרחתי את עצמי להתלבש ולהתאפר ולצאת. לאט לאט כבר נהיה לי חשק וכשהגענו למייקס פלייס בטיילת בתל אביב כבר היה לי חשק D: דבר ראשון, אני מתה על המוזיקה שם. דבר שני, כל האנגלית והאווירה שם עושה לי טוב.
התיישבנו, שלוש בנות לבושות ממש יפה, עם מסכות על הפנים *אני מאוהבת במסכות האלה שמכסות רק את העיניים. זה כל כך סקסי בעיניי!*. ישב לידי על הבר מישהו שישר שמספר דקות אחרי שהתיישבתי שם התחיל לדבר איתי באנגלית, במבטא שאני לא בטוחה מה הוא היה. אמריקאי בטוח לא, גם בריטי זה לא נשמע לי. ייתכן וזה פשוט אוסטרלי או מבטא בריטי מוזר. אבל הוא היה ממש מבוגר בשבילי. אני גרועה בהערכות של גילאים, אבל הייתי נותנת לו את ה40-50. אין לי בעיה לנהל שיחות עם אנשים בגילאים האלה, הבעיה שזה על פאב בתל אביב בערב, הוא יושב שם לבד על הבר עם בירה. וזה לא נראה לי. אז עניתי על השאלות שלו אבל לא התעניינתי בחזרה, כך שהשיחה גוועה במהלך הערב. וחוץ מאחותי שביקשה ממנו שיצלם אותנו ו"GOOD NIGHT LADIES" שהוא אמר לנו כשהוא עזב לא נוצאה עוד אינטרקציה. וחוץ מכמה מבטים. כשקמתי מהכיסא , לבדוק משהו ולפני שעזבתי הסתובבתי כדי להגיד למותק משהו וראיתי אותו אומד אותי מהראש לרגליים ובחזרה. בימים כתיקונם אולי הייתי מרגישה קצת מגעיל עם זה, כי הוא מ-מ-ש מבוגר לי בקטע הזה, אבל בערב הזה הזדקקתי קצת לתשומת הלב הזאת ודווקא הייתי מוחמאת מהמבט והרגשתי שאני נראית טוב :) הוא גם לא היה מזיק, האדם הזה, הוא לא הפריע לנו, אז כל עוד הוא לא מסתכל לי על החזה נון סטופ, לא כל כך אכפת לי. אז זה האדם הראשון שהתחיל לדבר איתי.
את האדם השני מותק ניתבה אלי. כל מי שהיא שמעה שהוא בצבא באותו הערב היא פשוט אמרה לו "היא בצבא! הנה הנה היא בצבא" -_-" במקרה הזה הוא לא היה הטעם שלי בכלל אז ויתרתי על ההתחלה. האדם השני.
את האדם השלישי מותק גם כן ניתבה אלי, כי הוא בצבא. דווקא הייתה שיחה טובה, ולמרות שהחלטתי לדחות מעלי את כל מי שיתחיל איתי, באותו הרגע החלטתי שזו הייתה החלטה גרועה מאוד ואני מבטלת אותה. הוא סיפר לי שהוא מורה לגיטרה בזמן הפנוי, והוא מלמד צעירים ממנו לנגן. עזבנו קצת את מותק ואת אחותי וראינו קצת את ההופעה בצד השני של המקום. הוא כל הזמן ניסה להתקרב אלי ולשים עלי יד ואני כל הזמן הזזתי קצת כי לא הרגיש לי נכון. ואז תפסתי אותו בשקר. הסבתי את תשומת ליבו לגיבסון שהזמר ניגן בה ושאלתי איזו גיטרה הוא מעדיף. ניסיתי להביע עניין בתחום שאמור לעניין אותו והוא פשוט אמר לי שהוא לא מבין כלום בסוגים של גיטרות וחברות. זה נשמע לי מגוחך לחלוטין! אדם שמלמד אנשים לנגן בגיטרה בזמנו הפנוי , צריך לדעת לפחות קצת על סוגים של גיטרות! אין מצב שבעולם שהוא באמת מורה לגיטרה, אני יכולה לחתום לכם על זה! חזרנו למקום והוא אמר לי שאני קצת מעופפת כי אני עונה לפעמים תשובות לא קשורות ושאני לא שומעת את מה שהוא אומר *כן טמבל, כי כשאתה מדבר איתי בפאב רועש ואנחנו קרובים לרמקולים אתה ממש מצפה שאני אשמע כל מה שאתה אומר*. בכל אופן, הוא אמר לי שנתראה יותר מאוחר והלך לדרכו. הוא חזק שוב כשישבתי לבד על הבר , מותק ואחותי הלכו לשירותים, וככה פתאום הוא ניסה לחבק אותי ואמרתי לו לא. והוא ניסה שוב ואמרתי שוב לא. ופתאום המשחק כדורגל בפלזמה מעל נראה לי מאוד מרתק. עד שהוא הלך כמובן.
האדם הרביעי היה הברמן, שהיה ממש מקסים לשלושתינו, ובסופו של הערב כשעמדנו לעזוב הוא לקח את הטלפון של מותק! ולמה אני מחשיבה אותו בתור האדם הרביעי? אז ככה, רק בגלל שמותק אומרת שהוא התעניין בי. אני לא יודעת איך היא הגיעה למסקנה הזאת. היא מבחינתה אומרת שהוא אמר לשלושתינו "אפשר את המספר שלכן" ואני ואחותי לא שמענו אז היא הביאה את שלה.
לפני שעזבנו, המשכנו לשבת לנו. המבוגר שישב לידי כבר עזב ואת מקומו החליפו שלושה אנשים שנשמעו לי אמריקאים לחלוטין. שאלתי את מותק "רוצה לראות איך אני מתחילה לדבר איתם?" והיא אמרה לי "יאללה". אז מצאתי את הרגע המתאים ופשוט פתחתי בשיחה. אני כל כך גאה בעצמי! מזמן לא היה לי כזה ביטחון! הם ישר זרמו ממש והתחילו לדבר עם שלושתינו. והם היו ממש מקסימים! ראו שהם אנשים אכותיים כאלה, שיש מלא מלא נושאי שיחה איתם! כמובן שזה רק מהיכרות ראשונית אבל ככה זה הרגיש.
היה לנו שם כדורסלן אמריקאי בן 24 מקליפורניה שהיה פה 8 חודשים וחוזר לארץ בשבוע הבא. ישראלי בן 30 שהיה ממש נחמד לדבר איתו והוא לקח את המספר שלי באותו הערב, כשעמדנו לעזוב * ושכחתי את השם שלו אז יש לי איש קשר בשם "האיש עם הכובע האדום" בפלאפון -_-"*. והשלישי בן 30 גם כן מארצות הברית שאני ואחותי חושדות שהוא הומו. אבל הוא דווקא ממש החמיא לי. הוא אמר שאנחנו ממש יפות, וכשאמרתי שאני בצבא הוא אמר שאני בטח סקסית עם M16 ביד -_-" *לא רציתי להרוס לו את האשליה שעם מדים אני נראית כמו קציצה אכולת עובש, וזה עוד מתאר את הזוועות במילים עדינות*.
עברנו איתם לפאב אחר באזור, והם היו ממש חמודים. היו בדיוק 3 כיסאות פנויים והם נתנו לנו לשבת. האמריקאי בן ה30 בירר לנו עם הברמן את המספר של המקום כד שנזמין מונית. והישראלי בן ה30 יצא איתנו החוצה לוודא שאנחנו מסתדרות עם המונית והכל.
כשנפרדנו מהם לשלום בטבעיות נתתי חיבוק לשלושתם, אפילו שרק הרגע הכרנו, אבל כשכיף לי אני מחבקת. אחותי ומותק רצו להרוג אותי, כי הן קרות בקטע הזה מסתבר, וכשאני נתתי חיבוקים זה גם חייב אותן לתת. :P
בכל אופן, לא אכפת לי אם יצא משהו או לא. לא יכולתי להפסיק לחייך במונית בדרך חזור. הייתי צריכה להשיב לעצמי קצת את הביטחון האבוד, באתי בלי ציפיות בכלל, הרגשתי שאני נראית טוב, ושאני מעניינת, שיש לי ביטחון לדבר עם אנשים ושאני לא מעפנה כמו שאני מרגישה בזמן האחרון. וגם הייתי צריכה את הכיף הזה. ואפילו שבזבזתי הרבה כסף אתמול זה היה שווה כל רגע.
כשחזרתי הביתה ב3 לפנות בוקר גם ראיתי הודעה בפייסבוק מיוהן שכתב לי מפולין עדכון קצר על מצבו. היה חסר רק שיפולו עלי קצת דולרים כדי שארגיש לגמרי ברת מזל :)
אז אולי לא כל שבוע אני אצא ככה, גם בגלל שאין לי כסף וגם בגלל שאני אוהבת לנוח וגם בגלל שזה יהרוס את הקטע אם אעשה את זה הרבה. אבל בהחלט מידי פעם אעשה יציאה כזאת טובה.
ולסיום, אני והמסכה 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הסוחרת מונציה
