"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

שלושת הימים האחרונים היו מושלמים מבחינתי, כל יום עבדתי 8 שעות בבריכה, מידי פעם עשיתי כל מיני עבודות קטנות, בעיקר להקליד דברים. עוד מעעט הבריכה כבר תיפתח לקהל הרחב ואני אמכור כרטיסים ואענה יותר על שאלות וכולי.. זה יהיה נחמד :)

היום גם קניתי חולצות למשמרות שם, צריכים להגיע עם חולצה מכופתרת לבנה, וזה נראה עלי נורא כי צבע העור שלי הוא שקוף, אני נראית חיוורת, אז אני חושבת שאשתדל להתאפר יותר, שים תכשיטים ותר צבעוניים וכולי..אחרת אני נראית מתה עם כל הלבן הזה..

גם היום אני הולכת לעבודה אבל רק עוד חצי שעה בערך, אז החלטתי לנצל את הזמן ולכתוב פוסט, כי אתמול קרה משהו נחמד.

חשבתי על איזשהו כיוון חדש לחיים שלי. כאמור רציתי נורא להיות רופאה, ואחרי שנרשמתי ונכשלתי ואני צריכה לשפר את כל הציונים שלי בשביל להתקבל, עשיתי קצת חושבים עם עצמי, והגעתי למסקנה שאולי זה לא מתאים לי, לפחות לא פה בארץ. אבל אני גם לא רואה את עצמי לומדת את זה בשפה זרה, זה קצת מפחיד אותי למען האמת.

אז יצאתי מהצבא ואין לי כל כך שום כיוון. חשבתי על משהו בתחום הכימיה, מחקר, מהנדסת כימית או משהו כזה. אבל שוב, אני לא שלמה עם זה בכלל. בגלל זה גם לא נרשמתי עכשיו ללימודים בתחילת השנה הקרובה, אלא אחכה עם זה שנה וחצי, כדי לדעת שאני הולכת עם הבחירה הנכונה שלי.

אז בעבודה היה לי הרבה זמן פנוי, פתחתי קובץ שפרלין שלחה לי , של סיפורים שהיא כתבה. היא רוצה להוציא ספר והיו שם בסביבות העשרה סיפורים קצרים ושלוש פואמות. היא ביקשה ממני לקרוא הכל ולכתוב לה מה אני חושבת, עם הערות כנות והכל. לפני שהתחלתי לעשות את זה לא כל כך היה לי כוח וגם פחדתי שאני אשמע כאילו אני מבינה במשהו, או מתיימרת להיות משהו טוב שאני לא. זה קצת הפחיד אותי. אבל פתחתי את הקובץ, התחלתי לקרוא ולהעיר את מה שאני חושבת, וכל מיני תיקוני משפטים וכולי. התחלתי ללטש את הטקס ולא יכולתי להפסיק! פתאום נגמר לי הקובץ ואמרתי בעצב "מה, זהו?" :(

שלחתי לה את ההערות שלי, יצא איזה 4 עמודי וורד. והיא קראה וממש התפלאה איך לא שמה לב בעצמה לטעויות האלה, ושאני ממש טובה וממש העורכת הלשונית שלה. ופתאום הרמתי גבות ואמרתי "איך שכחתי שקיים בכלל מקצוע כזה!"

התחלתי יותר לחפש באינטרנט אודות המקצוע והבנתי שיש את זה בכל דבר: בהוצאות ספרים, עיתונים, חדשות, אינטרנט, הוראות הפעלה וכולי.. אלו לימודי תעודה של שנה ואם אין לי תואר בלשון אז שנתיים *קורס השלמה בלשון*. אבל אני גם נורא רוצה תואר ביד והבנתי שאפשר להגיע לשם גם דרך תואר בספרות. וזה נשמע לי חלומי! אני נשבעת לכם! תמיד הייתי אומרת לאנשים שאם לא הייתה חשובה ההכנסה והיינו הולכים ללמוד באמת מה שאנחנו רוצים הייתי עושה תואר בספרות.

אבל זה קצת מפחיד אותי כי במקרה שמשהו ישתבש בתוכנית שלי אין לי באמת משהו לעשות עם תואר בספרות...אבל אני מניחה שצריך לקחת את הסיכונים האלה בחיים ומתגלגלים לאנשהו..

בקשר למקצוע עצמו. הוא נשמע לי חלומי. אני מניחה שהעבודה לא קלה, כל היום לקרוא טקסטים וללטש ואולי לדון בהם אם מישהו לא מסכים איתך לגבי משהו. אבל זה נשמע לי נורא כיף. לקרוא ספר ולחשוב איך ללטש אותו ולעשות אותו לטקסט מושלם.

אני עוד צריכה לחשוב על זה אבל אני מתחילה קצת יותר לחקור בכיוון הזה. זה מרגש אותי הרבה יותר מכימיה. אני צריכה לעשות עוד בדיקות בנושא.

בכל אופן אני כבר אלך לי לעבודה, מקווה לעדכן בהמשך