התחלתי לעבוד ובינתיים העבודה מושלמת! ביום ראשון הייתי בשלוש וחצי שעות התלמדות *סתם כי היא משכה את הזמן* ואתמול והיום כבר עבדתי 8 שעות כל יום וזה היה מושלם!
שעות העבודה ,ספציפית בימים הללו, היו מ11 בבוקר עד 7 בערב, שזה היה מושלם. קמתי בשמונה בבוקר, התקלחתי, ישבתי ואכלתי ארוחת בוקר מצלחת, קראתי ספר, התלבשתי יפה, התאפרתי, נלחמתי שוב בשיער הנוראי שלי והלכתי לעבודה. שם לא היה הרבה מה לעשות. אני עושה בעיקר דברים פקידותיים של הקלדות ואם בא מישהו להירשם לבריכה אני מתפנה אליו, אבל כרגע לא כל כך באים כי הבריכה עוד לא נפתחה ממש..ויש שם אינטרנט במחשבים אז ניצלתי מלא מהזמן שהם אמרו לי פשוט לשבת ולחכות ללקוחות , כדי לפתוח את הספר שפרלין שלחה לי במייל. היא כתבה כמה סיפורים ורוצה להוציא לעצמה ספר, והיא סומכת עלי בקטע הזה אז היא רוצה שאני אקרא את הסיפורים ואתן הערות ואגיד מה דעתי. בהתחלה קצת נלחצתי כי מי אני לעזעזל שאבקר? אבל אני עושה את הכי טוב שאני יכולה וכתבתי לה גם שתיקח הכל כעירבון מוגבל ושזו סתם הדעה שלי לגבי דברים. אבל פאק איט, אני כל כך נהנית לקורא ולהגיב את מה שאני חושבת בעניין!
והאווירה בעבודה ממש מדהימה, אני ליד בריכה, יש מלא חלונות במקום שאני יושבת בו, יש גלגל"צ ברקע, המעסיקים מדברים אליך כמו אל חברים, בגובה עיניים ובכיף, והכל מתנהל שם ממש בסבבה!
אני נהנית ללכת לעבודה ונהנית מהחיים שלי כל כך!
אפילו לא לחוץ לי מישהו שיאהב אותי *למרות שזה ישדרג את החיים כל כך* , אבל גם מהנה בשבילי להתחיל משהו חדש, את העבודה, ולקרוא ולהנות מהחיים שלי בלי לחץ, בקצב רגוע, שטים על מי מנוחות..ואני משתדלת להעריך כל דקה!
בא לי שהתחושה תישאר לנצח!
ידעתי ששווה להיות אזרחית! פשוט ידעתי!