"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

לילה טוב לכם :)

אני עכשיו בשעות הכי טובות שלי. אפילו הלכתי לישון צהריים *ואני שונאת שנת צהריים* כדי שאוכל להיות ערה בלילה עד מאוחר. אני אתחיל בנקודה שרציתי לכתוב לכם כבר כל כך מזמן ורק הפוסט הזה במומלצים הזכיר לי!

אחת הדרכים הטובות בעיניי לאכול שוקולד, בעיקר מריר *למרות שהעדפה שלי היא כמעט תמיד לשוקולד לבן וחלב*, זה לשים לך קוביה בפה ולתת שלוק קטן מהקפה או התה שהכנת לך. וזה מתמוסס נעים וטעים כל כך בפה. בצורה כזאת שטובה קצת גם לדיאטה, כי אתה מסופק מקוביה אחת :)

היום הייתי בכנס מאבחנים האחרון בחיי! זה היה כל כך נחמד! עשו אותו שוב בבית החייל בתל אביב, ממש נחמד שם. בבוקר היה לי התקף חרדה אחרי כמה זמן שכבר לא היה. אבל התמודדתי איתו יפה מאוד. נזכרתי במילים של הפסיכותראפיסטית וגוללתי אותם שוב ושוב במחשבותי עד שזה נקלט. אני גם יודעת למה זה קרה! בגלל שביומיים האחרונים המצב רוח שלי היה קצת מזופת, אז הבטן אוטומטית הייתה יותר רגישה, והביטחון שלי שוב קצת ירד. אבל אני אזכור את זה לספר מחר לפסיכותראפיסטית.

הייתה הרצאה על תוכניות ריאליטי שלא ממש עניינה אותי כי אני מודעת לעניין שהכל בולשיט אחד גדול, ואני לא רואה תוכניות ריאליטי. ראיתי עונה אחת של האח הגדול, כן זה היה נחמד, אבל לא מצאתי בזה עוד טעם. או בכל תוכניות ריאליטי אחרת. אני מעדיפה לראות סרטים יפים, סדרות יפות או פשוט לקרוא משהו.

ההרצאה השניה עניינה אותי והיא הייתה של אשכול נבו *וכי איך תולעת ספרים שכמותי לא תהנה מהרצאה של סופר?! :P* למרות שלא קראתי עוד את הספרים שלו נהנתי נורא. לסופרים יש את המשפטים האלה שהם פתאום זורקים לאוויר והם חזקים ויפים כל כך. הוא קרא לנו קצת מכל ספר, והקצת הזה עשה לי חשק לקרוא הכל בבת אחת! הוא דיבר על קשרים בין אנשים ועל כל מיני דברים שגרמו לו לכתוב את הספר. משפט אחד שאני זוכרת ממש מההרצאה הוא שלפעמים יש לך את הניצוץ הזה עם בנאדם, ואתה לא באמת יודע למה. זה פשוט קורה, אתם פתאום מתחברים, בלי שום סיבה נראית לעין.

כל כנס מאבחנים יש סרטונים משעשעים כאלה שכל לשכה מכינה ובסוף יש תמונות של שני הקורסים הבאים שמשתחררים, והפעם היו תמונות שלנו!! לא האמנתי כבר שהגיע הרגע הזה! אני זוכרת את כנס המאבחנים לפני שנה שממש רציתי כבר להיות שם במצגת, והנה אני שם :)

אני גאה בעצמי גם כי אכלתי שם צהריים ושתיתי תה עם חלב סויה *הם הביאו חלב סויה!!! זה היה אדיר!*. בימים כתיקונם, בתקופה שעכשיו נשארו לי רק שאריות ממנה, לא הייתי אוכלת כלום כל היום עד שהייתי מגיעה הביתה בארבע-חמש ורק חוששת כל הזמן במקום להתרכז בדברים חשובים יותר.. אז אני גאה בעצמי שהתרכזתי בהרצאות, חשבתי על מלא דברים יפים שיש בחיים וגם שאכלתי ולא הרעבתי את עצמי או שפשוט לא הייתי רעבה מרוב חרדה.

ברכבת חזור הביתה כמעט נכנסתי לעוד חרדה אבל שירותים שממש קרובים לרציף הרגיעו אותי נורא, וכמו שהפסיכותראפיסטית אמרה: אם יש בעיה ויש לה פיתרון אז אין בעיה! ואכן לא הייתה בעיה. היה מצב שהתמודדתי איתו. והשארתי את הראש שלי לחשוב על דברים אחרים *כמו יוהן למשל XD*.

כשחזרתי הביתה נכנסתי לי להתקלח, וזה היה נפלא, ולמיטה החמה עם שני פרקים של "נשים קטנות". אחר כך נרדמתי לשעתיים וחצי, התעוררתי, אכלתי סנדוויץ חביתה כמו שאני אוהבת, ואני ואחותי החלטנו לעשות זמן איכות ביחד - נכנסנו למיטה שלה, התכסנו וראינו את "משחק ילדים 2" עם הבובה הרצחנית שמצחיקה אותנו נורא "צ'אקי". XD

ואין כמו לדבר עם יוהן לפרקים במהלך היום, ואחרי הסרט. בהתחלה קבענו לקפה בסקייפ היום בערב. אבל מאחר והוא נתקע ברציץ ברכבת בעיירה קטנה בגרמניה בגלל חפץ חשוד שמישהו כנראה שכח, ואני כבר ראיתי סרט הגיע כבר 23:30 והוא היה עם כאב ראש. אז דחינו את הקפה למחר או מחרתיים ודיברנו שעתיים בפייסבוק.

אני דיי אוהבת את התחום האפור שאני נמצאת בו. אני לא יודעת מה אני בשבילו והוא לא יודע מה הוא בשבילי *למרות שאולי לפי כמות ההשקעה שלי הוא יודע, אבל גם הוא השקיע עבורי הרבה ואני עדיין לא יודעת*. מה שכן גם אם לא יפרח מזה איזה סיפור אהבה או משהו כזה, יש פה חיבור טוב. חיבור טוב מאוד! אנחנו מדברים שעות אל תוך הלילה! וכל הזמן כשאני מסיימת שיחה אני מרגישה שיש לי עוד מליון נושאים לדבר איתו שעדיין לא הספקתי. ולפעמים הוא זורק דברים שגורמים לי לחשוב שהוא גם חושב עלי. משפטים כמו "אתמול אכלתי עם המשפחה במסעדה סינית חמודה. אם תהי פה אני אקח אותך אליה". והוא כבר סיפר לי על כמה מקומות שהוא ייקח אותי אליהם. וזה נורא נחמד לדעת שמישהו חושב עליך ועל איזשהו מקום שהוא יקח אותך אליו כדי שתהנה בו.

לא אכפת לי מה ייצא מזה, באמת, כרגע נעים לי וטוב לי ככה. מאוד טוב לי ככה. אני כמו איזו נערה מאוהבת. אבל בחיים לא נדלקתי ככה על מישהו. גם לא על וולברין בתחילת הקשר. הוא כ-ל כ-ך מוצא חן בעייני, והוא נעים לי, השיחות איתו עושות לי טוב, למרות שיש לי עוד אוצר מילים להרחיב באנגלית כדי להתבטא בדיוק כמו שאני רוצה *אחרי נשים קטנות אני מתחילה את הספר באנגלית שהוא הביא לי...!*. אני יודעת שאני חשובה לו בדרך מסויימת. שגם לו נעים איתי. אחרת זה לא הקשר בינינו לא היה כזה אינטנסיבי. וזה עושה לי רק טוב. אז לא אכפת לי מההשלכות, לא אכפת לי גם להיפגע. אני מרגישה חיה יותר מאי פעם! *כינורות ברקע*.

בכל אופן, מאוחר מאוחר מאוחר, אני קמה עוד חמש שעות לפסיכותראפיסטית, ויש לי עוד לסיים את המכתב לפרלין, החברה מניו זילנד, ורציתי גם לקרוא עוד כמה עמודים :)

אז לילה מצויין