"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

פתחתי את חלון ישראבלוג הזה. כבר יומיים התנגן לי פוסט בראש ואתמול, עד שהוא יצא, הוא נמחק כליל..אני יודעת..לכתוב בוורד וכאלה.. אבל לא יודעת, אין כמו לכתוב בדף ישראבלוגי מקורי שכזה.

אני רק אלך להכין לי תה חמוציות ואמשיך ^^

 אוקי, חזרתי :) תה חמוציות- יש! פרוסת חלה שבן דוד שלי הכין - יש! חשק לכתוב פוסט - יש יש יש!

ולאחר פרץ הילדותיות הזו אני אתחיל!

היו לי יומיים מדהימים אתמול ושלשום! המזל הטוב המשיך להאיר לי פנים וזה היה נפלא! שלשום דיברתי עם הרבה אנשים שאהבתי. היום התחיל בכך שהתעוררתי בביתה של דודה שלי אחרי שלונגי העירה אותי שלוש פעמים: בחמש וחצי בבוקר, בשבע ובשמונה! היו שם הרבה ליקוקים וניסיונות כושלים שלי לחמוק מהלשון האימתנית. הדבר היחיד שמצאתי כמועיל בפעם השלישית היה כיסוי כל חלק מגופי בשמיכה. ואז היא גם דרכה עלי בטעות על החזה, מזל שהיא קלה XD

תיעוד של המטורפת בימים האחרונים:

אחרי בוקר כזה, לא יכולתי לכעוס עליה כמובן אחרי שהיא נתנה לי כמה חיוכים כמו אלה, אבל לא יכולתי גם לחזור לישון מחשש לעוד מתקפה :S

העברתי את הזמן עד אחר הצהריים בהכנת פסטה שמנת פטריות למשפחה שלי ופסטה עם מעט שמנת בלי כלום בשבילי, קיפול כביסה, סידור הדבר הזה שאמור להיראות כמו החדר שלי וציפייה לנמשים ^^

הצלחתי להגיע לתחנה שהיא ירדה בה ברגל, בצורה כזו שהלכתי לאט, ככה הבטן לא זזה והצלחתי לשרוד! בחזור כבר דיברנו אז הצלחתי להדחיק כל כאב :) היה כלבלב שחור קטנטן שעקב אחרינו כ-ל הדרך לבית שלי, וזו לא דרך כל כך קצרה! נמשים כל הזמן פחדה לדרוך עליו ולי היה חשק מוזר להכניס אותו לתוך כוס מרוב שהוא קטנטן! היה קשה להיפרד ממנו בכניסה לביתי, אבל הוא התגבר והמשיך בחייו :)

כך גם אנחנו המשכנו בחיינו, עלינו אלי הביתה לדבר על ספרות, ספרים, כל מה שקשור בבלוגיספירה ולשרוף קרואסונים תמימים. והרי התוצאה:

יצא ממש עשן מהטוסטראובן! אני חייבת לצין שבכל מה שלא קשור לזה אני דווקא ממש טובה! ^^

היו שמיים מדהימים, ושכחתי שבאותו היום לא צילמתי, אז ניסיתי לתפוס משהו בפלאפון ולא הלך. שמרתי עדיין את התמונה אבל לא ברמה של להעלות אותה לפה כי היא לא מובנת בכלל.

אחרי שהגיע הזמן להיפרד והקפצתי את נמשים לרכבת, המשכתי לנסוע ונתקפתי רעב כאב *עם דקירות בלתי נסבלות בבטן* אבל רציתי גם להיפגש עם בוסה. אז נסעתי אליה וזללתי "להנאתי" פסטה מקמח לבן עם מלח. היה ממש כיף אצלה :)

הכיף באותו היום רק המשיך כשהגעתי הביתה ויצא לי לדבר גם עם יוהן וגם עם הבחורצ'יק שהזכרתי פה כבר. שיחות ערות וכיפיות כאלה של שעתיים או יותר.. הבנתי שבאותו היום דיברתי כמעט עם כל האנשים שאני אוהבת ושעושים לי טוב :)

אני והבחורצ'יק דיברנו על להיפגש. הוא אמר שהוא קצת ביישן ואמרתי שזה חמוד. דווקא ביישנים גורמים לי להרגיש עם יותר ביטחון. אני ממש רוצה לפגוש אותו, לראות אם הכימיה תהיה כזו גם לא בפייסבוק. בינתיים הוא ממש נחמד אלי ויש לו את המשפטים האלה שממש מחמיאים לי ורואים שכיף לו לדבר איתי, וגם לי ממש כיף

למרות שאני מהרהרת קצת בין יוהן לבחורצ'יק. האחד, יוהן, אני לא יודעת אם הוא מושג, כי כמו שאמרתי כבר אני לא יודעת מה דעתו על קשר בין יבשתי, ולכן החלטתי לשים את זה על אש קטנה ועדיין להיות פתוחה לגביי אחרים..יוהן עשה לי "וואו". עם דפיקות לב והכל.

השני, הבחורצ'יק, יש לנו כימיה מהממת! מזמן לא הייתה לי כזו זרימה בשיחה עם מישהו והוא גם נראה נחמד, ועוד כשהייתי עם וולברין משהו בו כן משך לי את העין, לא יודעת מה. כמובן שלא עשיתי כלום וגם לא חשבתי לעשות משהו. אבל כן התבאסתי שיש לו חברה כשאני ווולברין נפרדנו. הוא לא הפיל אותי מהכיסא ולגביו כן יש לי ספקות קטנות שאני צריכה להפריח בפגישה איתו.

לא יודעת, אני אזרום עם החיים, הבעיה זה מרפי. מרפי מת עלי! באמת! הוא אוהב לבוא לביקורים הרבה. וייתכן שדווקא פתאום ילך לי עם יוהן כשהולך לי בו זמנית עם מישהו אחר. וההיגיון אומר משהו זמין יותר בארץ, אבל הלב..וול..למנוול אין כל קשר אחר חוץ מקצת דם ועצבים למוח.

גם אתמול היה לי יום נפלא! בבוקר הלכתי להחליף חברת פלאפון להוט מובייל- יוצא הרבה הרבה הרבה יותר משתלם וזול ממה שאני משלמת עכשיו. אני ואבא הגענו ממש מוקדם למקום אז קניתי לי תה עם נענע שנשאר איתי איזה שעה וזה היה כל כך טעים וכל כך במקום. *עובדה שזה היה כל כך נחמד שזה נכנס לפוסט!*. יצאנו לקניות אחרי ההחלפה וקניות זו אחת ממטלות הבית האהובות עלי. יחד עם שטיפת כלים, פינוי מדיח, קיפול ותליית כביסה וטאטו *איך כותבים את זה?!* הבית.

בצהריים שמתי לב באתר של סטימצקי לספר חדש של "קרלוס רואיס סאפון" סופר שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת! הספר שלו "צלה של הרוח" החזיר לי בכיתה י"א את החשק לקרוא, אחרי הפסקה של שנתיים בערך שקראתי ממש מעט. הספר הזה היווה את הסיפתח הספרותי של מי שאני שעכשיו. ולכן הוא גם סופר מאוד משמעותי עבורי. אם לא הייתי נתקלת בספר הזה בבית ייתכן שהיה לוקח לי עוד קצת זמן לגלות את האהבה הגדולה הזו שלי :)  אז כמובן שרצתי לחנות! קניתי אותו ב30 ש"ח! מה שעשה לי טוב בלב וטוב בכיס :)

בערב ראיתי גם סרט עם בן דודה שלי ואחותי, ועם לונגי האהובה והיה נחמד. בקושי התרכזתי בסרט, אבל יש את הערבים האלה שאני מעדיפה לדבר מאשר לצפות.

והיום בבוקר..היום בבוקר הלכתי לאולטרסאונד ואגינלי..מממ כמה שזה נשמע מפתה. עשיתי כאלה כבר פעמיים נוספות בחיי ובכל זאת כל פעם אני מפחדת! הפעם הראשונה הייתה כשכאבה לי הבטן, חשבו שזה אפנדציט, נכנסתי למיון ועשו לי מלא בדיקות שזו אחת מהן. ברגע שעשו לי זה היה סופר כואב כי כאבה לי הבטן מילא וכי אז כשלחצו על אותה נקודה שקרובה מאוד לשחלה הימנית חשבתי שאני מתה ובכיתי שם. בפעם השניה זה כבר היה סימפטי יותר. שבדקו למה אין לי מחזור סדיר, והבחורה שעשה לי את זה הייתה סופר חמודה ^^

ועכשיו. עכשיו הגעתי לשם והיה את הלחץ הרגיל. אבל שלטתי בו. אמרתי לרופא שאני לחוצה והוא ניסה להיות נחמד ולהרגיע והכל. אבל מה שהלחיץ אותי דבר ראשון היה שאין את הכיסא המצחיק הזה שגורם לך לפתוח רגליים! אין! יש מיטה רגילה והדבר היחיד שמשאיר את הרגליים שלך פתוחות זו את! וכשאת מרגישה חוסר נוחות מובהק זה מקשה עליך לפתוח רגליים. הדבר הזה נכנס אלי, ואני שכבתי שם מנסה לחשוב על דברים אחרים, מה שהיה ממש קשה. ואז הוא הגיע לבדיקה של השחלה השמאלית. פה בכיתי. מעבר לחוסר הנוחות: זה היה כואב! כמו בפעם הראשונה, כמו שהייתה לי דלקת בתוספתן. התחלתי לדמוע ולהשמיע ציוצי "איה". הוא גם לא הצליח לראות את השחלה בדרך הזו, אולי בגללי שכל הזמן נסגרו לי הרגליים מרוב שכאב ואולי משהו אחר הפריע, אז הוא עשה לי אולטרסאונד רגיל, כמו לנשים בהריון. כשיצאתי משם כל כך כאב לי האיזור. אני מרגישה אותו כמעט תמיד, אבל פה הוא גם כאב יותר. חוויה לא נעימה בעליל. וזה לא בגלל שהבדיקה כואבת, היא לא נעימה, אבל לא כואבת *אז בנות ישראבלוג באמת אל תפחדו!* אבל במקרה שלי ספציפית זה כאב. מה שמעלה את המחשבה שלי שאולי זה לא מעי רגיז, ואולי זה לא "רק בראש" אולי זה משהו! אולי זה באמת פאקינג משהו בנקודה הספציפית הזו במעי!

אני אדע את זה כבר ביום ראשון! אני מתה כבר לדעת ולהפסיק לחיות בחוסר וודאות הזאת!

וזהו, אני מתכננת עד הבדיקה רק לנוח ולא לצאת הרבה מהבית כי מהיום אני מתחילה לקחת חומרים משלשלים *כמה מדהים..* ואני חושבת שבמקרה הזה הבית הוא המקום הבטוח ביותר. :)

אז הנה חתיכת המיים היומית : 

אגב, בנוגע לשמיים החלטתי לעשות מעשה! אני הולכת להמשיך לצלם את השמיים בכל יום נתון. יש לי כבר תיקייה שנקראת שמיים ויש בה חמש-שש תמונות. אני מקווה להתמיד. אין לי שמץ של מושג מה המטרה אבל זה מרגיש לי כיפי. אולי אני אמצא אח"כ מה לעשות עם כל השמיים האלה שאני אוספת :)

שיהיה לכם התחלה מעולה של סוף השבוע :)

הסוחרת מונציה, שלסיום מביאה לכם שיר של להקה שיוהן הכיר לה זה עתה ^^