אמאל'א

הסמסטר הזה מציב בפני התמודדויות שלא קלות לי.  ההלטה על סדר העדיפויות, היא מהיותר מאתגרות שניתקלתי בהם זה מכבר. אי אפשר לעשות הכל בבת אחת, השאלה היא מה עושים קודם, והשאלה הבאה היא, איך חיים בשלום עם מה שעושים אחר כך. עם מה שנדחה.

 שני מאמרים לי, חביבים ומרגשים. מהטובים שעבדנו עליהם עד היום. אנחנו עובדים עליהם כבר קרוב לשלוש שנים. במקביל יצאו לנו מאמרים אחרים, ילדים שהתפצלו מאחד המאמרים המרכזיים. 

אבל קורס לי כבד, שאני מתמודדת איתו ולא קל לי, איך להעביר את המתמטיקה בחן ועדיין להראות להם את הפלאים שהיא מתארת. סטודנטים לי שצריכים עזרה זו ואחרת. הרצאות לי מוזמנות כאן ושם ודורשות תשומת לב והכנה. וכמעט שכחתי ארבעה ילדים מדהימים, מקסימים שצריכים אמא קשובה ודואגת. לא באמת שכחתי. הם פשוט מרשימה אחרת. היתה גם רשימה בריאותית של ניתוח שתיקן ושיפר, אבל הפחיד והבהיל לפני ודלקת גרון שהשאירה אותי בשמחה בבית. וחנוכה ומסיבת מעבדה אצלי בבית. מקסימה באמת. סטודנטים לי מקסימים. :-) ועזרה למי שצריך עזרה, כמיטב יכולתי, שלצערי לא תמיד מספיקה.

אז היה ועדיין, סמסטר כבד ומלא בחירות שצריך לעשות. ההוראה היא בעיקר נתינה, לעגלים שלא ממש רוצים לינוק, אבל עדיין בעיני זאת שליחות כדי להכיר להם את הפיסיקה של האוקינוס. בסופו של דבר הם יאהבו את זה. זה ירחיב להם את העולם. 

בחרתי להתמקד במאמר אחד, כי אותו ידעתי שנוכל לסיים יותר מהר. התקדמנו המון והראיה השתנתה לי בזכות האנליזות החכמות שהחוקר השני עשה. אנחנו ממש קרובים לגירסה סופית ויפה. אבל עכשיו, כשהכנתי את ההצאה לכנס בפברואר, שהיא על המאמר השני, נצבט לי הלב והרגשתי שהזנחתי אותו וחשש התגנב ללבי, שאולי לא בחרתי נכון. שאולי המאמר יפגע מהזמן שאפשרתי לו לגדול לבד, בלי לדחוף ולפעול. אבל אלו עדיין לא צירי לחץ, במאמר הזה. אנחנו עדיין בפתיחה של 2-3 ואני לא חושבת שנכון לזרז. 

מקווה שבחרתי נכון ולא אצטער. תמיד כך לגבי הדרך שבחרנו. 

חברה שלי יקרה ילדה תינוק עם בעיה. אני כל כך רוצה לעזור לה ולא יכולה. בדברים הכי חשובים אנחנו כמעט חסרי יכולת לשנות. לתקן. שם נשאר אולי רק ללמוד לקבל. 

לפוסט הזה קוראים איזה בן אדם אני, כי הבחירות שלי, סדר העדיפויות שלי, בעצם מעיד עלי. בראש ובראשונה - איזה בן אדם אני בוחרת להיות. האם אני בוחרת להעמיד את המצויינות המדעית לפני הכל, או שאני בוחרת בחיים שמכוונים גם לדרך ולא רק לתוצאה, באנשים, בלתת בחזרה, ולקוות לטוב. אני מקווה לטוב.