אמאל'א

(השם הוא מחווה לסטיינבק. :-))

יום שישי, תשע ורבע החדש שאתמול היה עוד שמונה. אני במיטה ולידי שוכב גור אדם קטן וחמוד. ממיע צבע ושיפץ את החדר ליד מכונת הכביסה, שתי תקרות משופעות בורוד סגול, ותלה לזוהר מנורה יפה. את הכנס שלי באילת ניצל כדי לקנות לה ארונות. החדר הפך להיות כל כך מזמין שהיא החליטה לעבור אליו והשאירה את החדר שלה לפרופרו. אז ממיע תיקן וצבע את הקירות והתקרה של החדר של זוהר לשעבר שנמצא ממש לידינו, קיר אחד בתכלת, קנה ותלה מנורות והחדר נעשה כל כך חמוד שפרופרו עבר אליו בשימחה. עכשיו, אחרי ארבע וחצי שנים, לממיע ולי יש חדר משלנו!

אחד מאיתנו שוכב לידו כל לילה ומקריא לו סיפור לפני שמכבים את העור ואז שוכב לידו עד שהוא נרדם. או אז השני, שנשאר ער, מעיר את המשכיב הנרדם, ולשנינו יש קצת פרטיות. לפחות עד שפרופרו מתעורר ומגלה שנשאר לבד ורץ למיטה שלנו. אבל היום זה קרה בשמונה בבוקר (החדש)! שמחה גדולה.

ממיע מתקן וצובע עכשיו את המקלחת של הילדים ואחר כך יתקן ויצבע את המזדרון והחדרים של ירדן ושגיא. כל מה שאני נדרשת לעשות הוא לא להתלונן ולעוזר מעט בניקוי אחרי שמסיים. בעל טוב יש לי. 

אנחנו רואים דברים אחרת ולפעמים מאוד דומה, אבל עכשיו זה מרגיש לי משלים. למדנו לריב על הדבר עצמו והרבה פחות לפגוע אישית. אתמול היינו בהופעה של קובי אפללו ומאוד נהנינו. הילדים הגדולים טיפלו בפרופרו עד שחזרנו. נחמד שיש תרבות בישוב הקטן והנידח משהו שלנו.

הספקתי לסיים לקרוא מאמר וחצי לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט, ולקרוא פוסט של גם מניפה ואמבטיה. הספק מרשים בעיני! :-)

המאמר הדחוי בשיפוט בעיתון טוב ואני שמחה לגביו. מקווה שימצא שם בית טוב. יכול להיות שההגשה שלי היתה יכולה להיות יותר טובה, כמו שאורון שאל בתגובות לפוסט הקודם. בהרצאה בירושלים אמרו לי ששני החלקים של ההרצאה טובים, ואם הצגתי את העבודה במאמר כמו שהצגתי בהרצאה, הוא היה צריך להתקבל לעיתונים טובים. אז זהו, שלא בדיוק. בהרצאה אני מרשה לעצמי ללכת יותר רחוק ברקע ובפרשנות. אולי אני צריכה להרשות לעצמי ללכת קצת יותר רחוק גם בכתיבת מאמרים.

עוד שבוע הכנס של הקיפודים בארה"ב. עדיין לא מאוד לחוצה, אבל זה בטח יגיע. עכשיו אלך לעשות מכונת כביסה ולבשל לשבת. שבת שלום וסוף שבוע נעים!