לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אמאל'א


יש בזה יופי
Avatarכינוי: 

בת: 56





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

9/2016

איך לדבר עם אנשים קרובים


זה בעצם המשך לפוסט הקודם ולשיחה בתגובות. מצטערת על העידכונים הרבים, בדרך כלל זה לא קורה שאני מדליקה פוסט בפוסט.

 

בתגובות נגעתי בנקודה שמאוד מצערת אותי ביחסים שלי עם אמא ועם חלק מבני המשפחה שלי. הקושי בתקשורת. אולי זה קורה בעיקר במשפחות כי הרגש כל כך טעון בפגיעות של שנים, או בגלל הקירבה הגדולה והאיכפתיות.

 

השאיפה שלי היא לחלוק רגשות, מחשבות, פגיעות,, כל דבר שעובר עלי, עם האנשים הכי קרובים לי. כך אני מרגישה אינטימיות וקירבה. אני מצליחה לעשות את זה עם הילדים, רוב הזמן. עם ממיע, חלק מהזמן, ועם אמא שלי כיום, כמעט בכלל לא. מתי זה מתחרבן? אני חושבת שמתי שאנחנו מתערבבים איתם. כשהבעיות שלהם הופכות לבעיות שלנו.

 

אמרתי אתמול לירדן ולזוהר שברגע שהם מספרים לי על בעיה שלהם, היא הופכת לבעיה שלי ואני רוצה לפתור אותה. 

 

אמא שלי סובלת מאותה בעיה, ואין לה סבלנות לפרטים, אין לה רצון להכנס לעומק, היא רוצה פתרון פרקטי שיעלים את הבעיה. לזרוק את מה שלא עובד, לוותר על מה שקשה, לשמור רק דברים מושלמים.

 

יש בי את זה, אבל אי אפשר להגיע עם הגישה הזאת מעבר לנקודה בה דברים נעשים מורכבים וקשים באמת. שם צריך לבחור, לשנות את הגישה או לוותר על ההתקדמות. בחרתי לשנות את הגישה וזה מאוד קשה לי, גם כי הגישה הזו טבועה בי ואני הולכת נגד עצמי, וגם כי ההתקדמות מאוד איטית.

 

גם עם הילדים וגם עם ממיע, מאוד קשה לי להתסכל מהצד כצופה ולא להתערב. כתבתי להתסכל מהצד ולא להסתכל בטעות, אבל זאת טעות שמשקפת משהו. אני מתסכלת מהצד. 

 

היום רבתי עם ממיע בדיוק על דבר כזה. הוא כעס שהתערבתי. אני כבר כמעט ולא מתערבת לו, צופה מהצד ואומרת לו מה אני חושבת, אבל לא עושה במקומו ולא לוחצת חזק על שינוי. הפעם יצא ששיחת הטלפון היתה בדיבורית באוטו, סוכן מכירות שהתקשר בפעם השלישית ואמרתי לו שממיע לא מטפל בזה ושהוא לא הכתובת. ממיע כעס עלי שהתערבתי ואני כעסתי עליו שהוא לא משתנה. שהוא לא מעביר קו ברור לאנשים שמולו, חוץ ממולי. מול אין לו בעיה להעביר קווים. אני שומעת אותו מתוסכל, שנים, מול בוסים שאומרים לו מה לעשות, והוא לא אומר להם את הצד שלו. אני שומעת אותו מתוסכל ולא פועל, וזה משגע אותי. כי הבעיה שלו הופכת לבעיה שלי אבל אין לי יכולת לפתור אותה בעצמי. שם קורות התאונות. תאונות התקשורת. תאונות הפגיעה. 

 המקום בו הכי קשה לעזור לאדם הכי קרוב, ונגרמת פגיעה מהניסיונות.

 

שנינו נפגענו. אני נפגעתי מזה שהוא אמר שאני מתערבת בצורה תוקפנית, ואז אמרתי שזה מתסכל אותי לראות אותו מתלונן על אותם דברים ותקוע בתוכם ולא משנה את עצמו אפילו סנטימטר. אני חושבת שיש לזה פוטנציאל לפגיעה, במיוחד כי יש בזה אמת. כנראה גם במה שאמר יש אמת.

 

אמת היא לא כזה להיט, מה אני אגיד לכם.

 

צריכה לעבוד עכשיו. לא מבטיחה שלא להמשיך בהמשך. 

נכתב על ידי , 26/9/2016 09:49  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-12/10/2016 09:19



118,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמאל'א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמאל'א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)