אמאל'א

שילשום הלכתי לישון חושבת על המאמר, התעוררתי בלילה, חושבת על המאמר, לא הצלחתי להרדם עד שכתבתי לעצמי כמה נקודות לתיקון, וקמתי בבוקר חושבת על המאמר.

אתמול עשיתי ניסוי כדי לסיים תמונה במאמר והבנתי שהמיקרוסקופ שלנו לא באמת יכול לספק את הרזולוציה שאני צריכה ושצריך לעשות את הניסוי הזה בקונפוקל. אכלתי צהרים עם ממיע והייתי חסרת סבלנות לשאלות שלו על... המאמר.

הגדולה אספה את הקטן כדי שאוכל לסיים את הניסוי. חזרנו בשש וחצי הביתה. ממיע כעס עליהם שהם יושבים על המחשב כל היום, אני כעסתי עליו שכעס עליהם ואמרתי לו שאנחנו לא עושים איתם שום דבר. הוא כעס עלי בחזרה. הצעתי להם לבוא איתי להליכה בישוב, ממיע נעלב שלא הצעתי לו.

הגדולה, הגדול, הקטן ואני יצאנו להליכה בישוב. פגשנו חבר של הגדול ששמח מאוד לראות אותנו וסיפר על זה שמחר החבורה שלהם יוצאת לפעילות משותפת. הבנתי שהגדול לא מקבל את המידע כי אין לו נייד עם ווטסאפ. המשכנו לטפס במדרגות אינסופיות לכיוון לא ידוע לי. חיפשנו פוקימונים, כלומר, הם חיפשו, אני ניסיתי להמשיך לנשום. כשהגענו לפוקיסטופ לא היו שם פוקימונים, או היו שם, לא ברור לי מה בדיוק היה, כי עדיין התרכזתי בלנשום. המשכנו לכיוון הג'ים. למזלי הקטן רצה פתאום תפוח ולחזור הביתה וחזרתי איתו במורד הביתה. 

בדרך חשבתי על זה שהמאמר הזה לא לבד. יש עוד מאמר, וקורס וכנס לנסוע אליו. העומס והמשימות  לא יגמרו או ישתנו אחרי הדד ליין. אני לא יכולה לתת למאמר הזה להיות מרכז ההוויה שלי. למה בעצם הוא הופך לכזה?

ממיע עדיין היה קצת כעוס, והבנתי שגם לו יש לחץ בעבודה. ישבנו בנדנדה שבחוץ ודיברנו על הדברים שצריך לעשות והוא אמר לי שיש הרבה מאוד ניידים שצריך לבחור בינהם. הצעתי שנעשה את זה עכשיו. הוא הראה לי 400 ניידים שעומדים במחיר, ואמרתי לו שצריך לבחור את אלו מהשנה האחרונה שיש להם 16 ג'יגה וזה משאיר 12 ואז היו שניים שהכי חיבבתי.

הכנתי שקשוקה בעגבניות המבושלות שממיע הכין כשאנחנו היינו בטיול. הלכנו לישון בשעה סבירה, בלי לחשוב על המאמר. קמתי, בלי לחשוב על המאמר. דיברנו בדרך לעבודה על הדברים שממיע צריך לעשות השבוע.

הגעתי לכאן וכתבתי אמייל לשותפים על המאמר השני ואת הפוסט הזה.

אני חושבת שיש במאמר הזה סיכוי לגדולה, וזה מה שמשבש את דעתו של האגו שלי ומבלבל אותי. חיבקתי את הצער לפני שני פוסטים, היום אני מחבקת את האגו כי הוא צריך את זה, הוא קצת מרוט מדאגה בימים האחרונים. היום שוב אצא להליכה עם הילדים. אולי נצליח לשכנע את ממיע להצטרף.