אמאל'א

הנכס נגמר ועכשיו אני במיטה במלון עם ממיע והילדים. הם הגיעו לכאן אתמול ושימחו אותי מאוד. היום היינו באקווריום הימי באילת ומאוד יפה שם.

ההרצאה שלי התקבלה בחיבוק שהדהים אותי. אמרו על הסשן שלנו שהיה הכי טוב ועלינו, חברתי למחלקה ואני, שהיינו הכוכבות של הכנס.

היו שם מומחים שנמצאים בתחום שנים, אנשים חכמים ומוצלחים, אנחנו הראנו כיוונים חדשים לתקוף בעיה ישנה.

הם מאוד אהבו אותנו.

מה שקצת הלחיץ אותי היתה שאחד האנשים כל כך התלהב שאמר שיחפש את הגן שלנו בצדפה. אבל הוא איש חכם ונראה לי מאוד הוגן וישר, ואנחנו נהיה בקשר בהמשך.

חוקר אחר שעשה עבודה מאוד יפה בנושא לפני 4 שנים אמר שקיבל הרבה כסף לעשות עבודה דומה למה שאנחנו עשינו אבל בצורה קצת שונה. כשנגמרה ההרצאה שלי הוא ביקש לשאול שאלה ואמר שיש לו כל כך הרבה שאלות לשאול שהוא לא יודע מאיפה להתחיל. הוא היה כל כך מבולבל שביקש שיעברו אותו ורק אחרי שמישהו אחר שאל שאלה הוא הצליח לשאול שאלה בעצמו. מסתבר שהקשר שהצעתי בין שלד בקיפוד לבין יצירת כלי דם באדם זה משהו שהוא ניסה לשכנע חוקרים מהתחום שלי לעשות ואף אחד לא הסכים. והנה מצאתי את רמז שמחזק את הקשר. 

דיברנו על לכתוב גרנט ביחד ולשתף פעולה.

לשתף פעולה. 

אמרתי לחברתי למחלקה שאני צריכה להיות יותר חברותית. היא אמרה לי שאני יותר חברותית ממנה. היא התכוונה לזה שתמיד בשולחן שבו אני יושבת יש שיחה ערה וצחוקים ושמחת חיים. אמרתי לה שאני חברותית בדברים שקלים לי, בעבודה עצמה אני מעדיפה להוביל לבד. 

אבל שיתוף פעולה עם האנשים האלו יוכל לתרום מאוד לשנינו. יוכל לגרום לנו לעשות התקדמות משמעותית.

אני צריכה לארוז את המאמר הזה תוך חודשים שלושה ולשלוח. ולהמשיך עם השאר ולהתחיל לשתף, אם הם ירצו. אני מקווה שכן.

אני מקווה שלא ישיגו אותי. אני מקווה שזה באמת מלהיב כמו שהם חשבו ונצליח לגלות את מה שאנחנו חושבים שקורה.

המילה הראשון שכתבתי אחרי הנצליח במשפט הקודם היתה "לפרסם".

ואז מחקתי אותה וכתבתי מה שכתבתי. אני רוצה לגלות את הדברים ראשונה ולפרסם כדי שנצליח. כי יש לנו עוד כל כך הרבה עבודה אחרי זה ויהיה לנו יותר קל להמשיך אותה אם נצליח בצעד הראשון הזה.

לילה טוב!