כותב לחצילים

וואו איזה שבוע זה היה (כן אני יודע שהוא עוד לא נגמר ממש...).

הרגע הכי משמעותי בו,ולמעשה בכל התקופה האחרונה התרחש דווקא בתחילתו של השבוע,ביום ראשון-אבל זה משהו שאני מעדיף לשמור לעצמי.

ביום שני היו לי 2 בגרויות במתמטיקה,שהלכו דווקא טוב,כנראה מעל 90 בשניהם ומועד ב' בכל זאת ^^

הידידה הכי טובה שלי הצליחה להוציא 2 מאיות,אז באמת שמגיע לה כל הכבוד :)

ואתמול הגיעה הידיעה על חזרתי לעבודה.

החל מהשבוע הבא שוב פעם אני הולך לעבוד,הפעם חודש וחצי מוקדם יותר מאשר שנה שעברה,מה שאומר הרבה יותר כסף D:

למרות שאני עוד לא יודע איך אני אסתדר עם לימודים+נהיגה(בע"ה יסתיים בקרוב)+עבודה.

 והבלוג מתקרב לעבר הכניסה ה-2000 ^^

חג שבועות שמח לכולם! =]

עוד שיר שכתבתי,ממש לפני כמה שעות:

יש לי שאלה/תום

אם צחוק הוא סימן שאדם מאושר,

איך ייתכן שצחוקך גורם לי לשמוח?

ואם הזמן כבר מזמן עבר,

איך זה שאני עדיין רוצה לברוח?

ואם כבר אמרת לי שהכל נגמר,הסתיים,

למה איני יכול את הדברים לקבל כמו שהם?

ואם הוצאתי את מה שלבי הכיל,

לא אמור דבר מה חדש להתחיל?

ואם כבר אותך אני שואל,

איך אדע מה עומד להתחולל?

כיצד אדע שלא תלכי לי פתאום?

איך אדע אם את אמיתית,

או חלום?

בדיחות(חלשות הפעם):

אני:"הבאתי לך הרבה יותר ממה שזה עלה"

בר:"אבל אתה עדיין חייב לי צ'יפס"

סביון:"אתה קרציה"

אני:"אני זבוב,זה הייעוד שלי בחיים D: "

גל:"אש עליך!"

אני:"מה אש עליו?! זה מסוכן :O "

G3LB3M4N0S

הפעם לא חיכיתם כ"כ הרבה לפוסט החדש או שלא חיכיתם בכלל D:

אז הבגרות במחשבים כבר עברה,והנה מחר בגרות באנגלית.

הביאו לנו חופש מיום שישי עד היום בשביל להתכונן,רק שאני לא ממש מתכונן לאנגלית אז זה היה סתם חופש P=

והפעם שני שירים שלי,אחד בעברית ואחד באנגלית(אחרי הרבה זמן שכתבתי רק בעברית) ולשם שינוי שניהם נכתבו עליי ולא על מישהו אחר.

My Lovely Torturer/Tom

I can't live without you

but there's nothing I can do

I can't keep on hoping

that you love me too

You're my light in the darkness

you're my shelter in the rain

but you're leaving me hopless

in the cold,dark street to lay

Getting myself off the floor

ready for a little more

I'll say the truth without lying

and I'm gonna come back,

living,

or dying

-

לא נועדו לאהוב/תום

ההם נטולי הרגש

ההם המשקיטים חרש

ההם שנמלטים מכל מכאוב

אלו שלא נועדו לאהוב

אתם הבורחים ברגע האמת

אתם הבוכים שהרגש כבר מת

אתם שסיכוי לא נתתם

אתם שלאהוב לא נועדתם

אנחנו הרוצים לנסות

אנחנו המראים רגשות

אנחנו המנסים שוב ושוב

אנחנו,עם הלב הכאוב

אנחנו,שציפיות פיתחנו

אנחנו,שלאהוב לא נועדנו

בדיחות:

עידו:"אופק ברזלן אחושרמוטה"

אני:"רוצה לבוא לבר?"

מלבין:"מי זה בר?"

גל:"כשאתה מדבר בשקט זה מראה שאין לך ביטחון עצמי"

אני:"אני יודע שאין לי ביטחון עצמי,וגם אחרים יודעים בלי קשר לזה שאני מדבר בשקט"

גל:"אז תפתח אותו"

אני:"הביטחון העצמי שלי הוא כמו פיקאצ'ו,לא מתפתח"

~מדבר עם סביון~

אני:"השם שלך מתאים לך,כמו הפרח,גם את קולטת שמש D:"

G3LB3M4N0S

קצת יותר משבוע עבר מהפוסט האחרון שלי והנה,אחרי כל הציפייה שלכם(או שלא ^^) אני שוב פה D:

אתמול היה ל"ג בעומר,עשינו על האש בבית של גיל והיה טעים ביותר (:

אבל מה?מרוב שהגאונות בוקעת ממני,קבעתי שיעור נהיגה ב-10,ומאחר שחזרתי ב-5 הספקתי לישון רק 4 שעות ^^"

ביום חמישי יש לי בגרות במחשבים,ופשוט אין לי כוח(דבר שמאפיין אותי גם בהרבה תחומים אחרים ^^),אקווה להצלחה =]

מדהים כמה שמורה יכולה לא לשים לב לדברים,במתכונת במחשבים קיבלתי 65,מאוחר יותר זה עלה עד 86 D:

עכשיו עוד שירון קצרצר שתיאלצו לסבול(או לרדת עוד קצת עם העכבר ולהתחמק O: ):

הגיע הזמן/תום

לא אכפת יותר
רוצה לוותר
להפסיק להילחם
אבל משום מה,
זה אותי לא מנחם

רע לי מתמיד
אני נקרעת מבפנים
אין מה להגיד
הגיעה שעת המעשים

אף אחד לא יילחם למעני
אבל אני לא לבד
הקרב על מי שאני,
ייתנהל איתם יחדיו

ועכשיו...

אחרי הרבה זמן שהן לא הופיעו,הן חוזרות ובגדול!

הבדיחות:

סביון:"אנחנו על אותה סירה"

אני:"לא ממש אותה סירה,רק אותה חברת ספנות ואותו נופש,ובינינו,הנופש הזה לא משהו"

אני:"אני לא חכם,אבל בכל זאת יש לי משהו בראש-זבוב חי שקוראים לו מני,זבוב מת,ספה,טלוויזיה ואוויר"

*לומד להיסטוריה ותוך כדי מסביר לעצמי(בלב כמובן)*

אני:"אוקיי,במלחמה הקרה היו שני גושים..."

מירה(המורה לכימיה):"וכמו שאתם רואים, גם אני לא קלילה ממש"

רם:"ממכר המשחק המעאפן הזה"

*אופק זורק פיתה על הפנים של דור ומאוחר יותר מתנצל*

אופק:"אני מצטער,זה לא היה במקום"

גיל(בשקט):"זה פגע בול במקום"

אני:"עידו אתה בא איתנו בל"ג בעומר נכון?"

עידו:"לא!!!!ל"ג בעומר זה מעאפן"

אני:"אל תדאג,לא עושים מדורה,רק על האש"

עידו:"כן אבל האווירה מעאפנה בכללי"

דור:"רם,הכבל שהבאת קצר מדי"

רם:"זה מה שהיה לי בבית"

דור:"טוב לא נורא,לתום יש יותר גדול"

G3LB3M4N0S

אין לי יותר מדי מה לכתוב,אז אני אספר בקצרה שיום העצמאות היה ממש כיף,הכרתי אנשים חדשים והיה סבבה לגמרי (:

מחר יש לי מתכונת במתמטיקה ככה שהיו לי כמה ימי חופש נחמדים שבהם נפגשתי עם חברים והיה מצחיק D:

היום המזג אוויר היה פשוט מגעיל,אפילו הנדנדה שלי בגינה עפה XD

ואני מת ללכת כבר לים =]

בפוסט הזה אני אצרף 2 שירים שלי,אחד שנכתב לכבוד יום הזיכרון(אומנם באיחור) ובו מתואר מכתב של חייל שנפל בקרב לאהובתו,והשיר השני הוא במסגרת פרוייקט כתיבה של אחד מהבלוגרים שאני יותר מעריך,שבו הוא הציע לכתוב שיר על נושא שבבלוג שלו,ומאחר שאין לי מה לכתוב,וזה נראה לי מאתגר החלטתי ללכת עם זה.

אז הנה השירים:

הרבה יותר מזיכרון/תום

הייתי אומר לך שלום

הייתי אומר עוד היום

אם רק הייתי יכול לחלום

הייתי, אבל אני לא

יכולתי מישהו להיות

יכולתי משהו לעשות

אם רק היו לי חלומות

אבל אין לי

אני רוצה שתחייכי

רוצה ששמחה תהיי

שבעבר לא תשקעי

אני יודע, יודע שתזכרי

קישור לבלוג של רועי שהמציא את הפרוייקט:

 http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=375595&blogcode=10815514

משחק ילדים/תום

בין שניים מדלגת

משחקת, לא בוחרת

כנראה שנוח לה

שיש שניים רק בשבילה

האחד לא יודע על השני

האחר לא יודע,שבחייה הוא משני

והיא שותקת

משחקת

אם היא תמשיך במשחק המסוכן

יגיע הרגע,תבוא המעידה

והיא עוד תמצא

את עצמה לבדה

G3LB3M4N0S