אותו, את ההחלטה הטפשית הזו שלו.עדיין לא מבינה למה אחרי הדרינקים בפאב הוא לא בא איתי הביתה כמו אז.
עדיין לא מבינה איך הוא עזב אותי מצד אחד, אבל מצד שני מקנא כשהוא רואה בחורים אחרים סביבי.
איך מצד אחד הוא אמר לי שהיה לו טוב איתי, אבל שמשהו שם לא מסתדר לו.
אני יודעת שאני תמיד אוכלת סרטים הרבה יותר מדי, אבל זה מטריף אותי
כי משהו בו תפס אותי. זה כל כך נדיר.
ולא אכפת לי שהוא עוד מעט עוזב את הארץ, אני רק רוצה לנצל את הזמן איתו.
אבל הזמן כבר עבר וכל כך התרחקנו מהנקודת זמן ההיא שהיינו ביחד...
החבר שהכרתי דרכו (גם הוא מהחילופי סטודנטים) הפך לחבר טוב שלי,
והוא סיפר לי שלדעתו הסיבה שהוא חתך היא בגלל שהוא כן הרגיש שהוא נקשר באופן מסויים,
אבל מצד שני היתה החברה ההיא שלו מברזיל. החבר סיפר לי שלא מזמן הבחורה החליטה שהיא מגיעה
לארץ לבקר אותו.... ושבגלל זה (לדעתו) הוא פתאום שינה את דעתו.
לא יודעת אם זו הסיבה, ולא תולה בזה תקוות או שמחה שלפחות זה בגללה ולא בגללי.
למעשה לא באמת אכפת לי מה הסיבה, כי התוצאה היא אותה תוצאה.
מה שכן אכפת לי זה איך לעזאזל אני חוזרת לשם שוב?
זה בלתי אפשרי לצאת איתו (ועם החבר שלו), לשתות, להגיע למצב שאני כל כך רוצה לקחת אותו איתי....
ובסוף לתת לחבר שלו ללוות אותי הביתה, כי אני יודעת שאני אשפיל את עצמי אם אני אבקש ממנו.
לא מעצם הבקשה, אלא ממה שיקרה אחרי זה, כמו הפעם אחרונה שהוא הגיע מתחת לבית שלי,
נשיקה מהירה חיבוק מהיר וברח. ואני צלצלתי... "אולי בכל זאת תבוא?" והוא הזכיר לי, כאילו שכחתי...
"אבל דיברנו על זה... דיברנו....". אי אפשר לשקר, זה כאב.
מה אני אעשה איתו? אני לא מצליחה להפסיק לרצות. זה נקטע לי באמצע וזה משגע אותי.
בנתיים חזרתי לעבודה הקודמת שלי, הציעו לי לחזור כי מישהי יצאה לחופשת לידה.
אז אני מבריזה המון מהלימודים כי זה המקור כסף היחיד שלי.
עוד מעט מבחנים ולא הלכתי כמעט לאף קורס ככה שהחודש הקרוב יהיה קשה.
אחרי המבחנים- הניתוח פלסטי שלי.... הציצים. סליחה, ה-ציצים.
מחכה בקוצר רוח. רוצה כבר להיות אחרי זה, ואחרי ההחלמה. שיעבור כבר.
וגם מר ג' חוזר עוד מעט לביקור, עוד חודש למעשה. מאוד מתגעגעת אליו.
הוא נעלם מעל פני האדמה ולאחר שמחק את הפייסבוק שלו לפני כמה חודשים,
הוא גם לא מתחבר למסנג'ר. אמר לי שהוא בתקופה קשה ועמוסה של לימודים.
מחכה, מחכה לו. מתגעגעת.
עם ש' אני לא בקשר. פעם אחרונה שדיברנו גיליתי שיש לו חברה (משהו כמו לפני חודש?).
והאמת שאני בכלל לא מעוניינת לראות אותו ככה שזה לא משנה.
רק הברזילאי הזה, הברזילאי... מטריף אותי.
אוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
