קרי:

"אז אתה רוצה עזרה עים לונדון" אמרתי לדין כשישבנו בשיעור החופשי בפינה מרוחקת

במחששה, " בהחלט לא יזיק, אולי גם אנה תעזור לי היא חברה טובה שלה לא?"

" טוב כע אני מניחה" , ראינו את ג'ק מתקרב אלינו והחלטנו לשנות נושא,

" היי חמודים מה שלומכם?" שאל ג'ק ונישק אותי בלחי, "בסדר גמור" עניתי ודין רק חייך.

" אני רוצה שתכירו את אלכסיס" הוא אמר וחיבק את מותניה של בלונדינית, נמוכה יותר ממנו,

" אלכס!" היא אמרה בקול רם, " אני מכירה אותך את לומדת איתי ספרות, את כול הזמן משתתפת בשיעור,

קרוליין נכון?", " קרי האמת" עניתי ולחצתי את ידה, " רוצה אחת?" היא אמרה והושיטה לי חפיסת

סיגריות של מלברו אדום, " הם לא מעשנים" אמר ג'ק ולקח סיגריה בעצמו.

~~~

רון:

" אז אתה רגוע לגמרי!?" שאלתי את ויק בשיעור ביולוגיה, למדנו על המוח שוב כמו בכיתה י',

אני מחונן והוא גאון, אנחנו לומדים כול דבר שאנחנו יכולים, רק שאני אפילו לא התנשקתי,

והוא יכול להשיג כול בחורה שהוא רוצה, הוא פשוט לא מודע לזה. " מה אתה רוצה שאני אעשה?,

אשתגע כי האקס שלה רוצה אותה חזרה? היא אמרה לו לא וזהו" , אני מכיר את ויק, הוא משקר,

" בחייך אני מכיר אותך יותר טוב מכולם, ברגע זה אתה רוצה ללכת ולבדוק אים היא לא התחרטה"

" רון, אני לא מאוהב בה, אני לא מסוגל להתאהב בתוך פחות מחודש!", " שקרן" עניתי ולגמתי מהבירה שאנחנו

מבריחים לבית הספר בבקבוקי ספרייט, " תן לי" הוא אמר ולקח לגימה מטורפת בעצמו.

~~~

ויק:

" יש לך ריח של אלכוהול" אמרה קרי כשהיא ישבה איתי במחששה אחרי יום הלימודים,

" בחייך מאיפו יהיה לי ריח של אלכוהול?, זה בטח מכאן תמיד שותים ומעשנים כאן"

חייכתי אליה ברוגע, ונראה שהיא קנתה את זה, היא נישקה אותי בעדינות ולאט לאט הנשיקה

היתה סוערת יותר ויותר, " בירה" היא אמרה לפתע, " מה?", " שתית בירה ויק, משם הריח"

היא אמרה והתיישבה כשגבה זקוף ועיניה מסתכלות על הכול מלבדי, " בסדר, שתיתי קצת בירה"

התוודתי בפניה, אני מופתע שהיא בכלל מזהה את הטעם והריח של הבירה, " תהיה כן איתי ויק"

היא אמרה ולקחה את התיק שלה, " לאן את הולכת יש עוד 10 דקות עד סוף השיעור שלי"

היא הוציא את הפלא שלה וזרקה אותה אלי, פתאום התחיל להתנגן שיר, רובי צלצל,

" כן?" עניתי מופתע, " תגיד לקרי לבוא עכשיו הביתה!" הוא צעק לפלא וניתק, הבטתי בה

מופתע, " איך ידעת שהוא יתקשר בידיוק עכשיו?", היא לקחה את הפלא שלה ונישקה אותי בעדינות,

" תחושת בטן" אמרה והלכה.

~~~

רובי:

" אמא , אבא!" צרחה קרי בשמחה כשראתה את הורינו עומדים בסלון ומחכים לה, אימי חיבקה אותה בשמחה

ונשקה לשערותיה, ואבי הרים אותה באוויר כאילו היא עדיין ילדונת קטנה וחמודה. " מה אתם עושים כאן!?"

היא שאלה עדיין מחייכת, " באנו לבקר את הילדים שלנו, אסור?" ענה אבי שתמיד היה ציני, ממנו ירשנו את זה.

" רוברט קדימה אל תעמוד שם! תביא את המתנות!" קראה אימי אלי, חייכתי והבאתי שתי מזוודות גדולות שעמדו

במסדרון. " זה בישבילך" אמרה אמא לקרי והביאה לה מזוודה שחורה עים נקודות לבנות שהזכירה לי את מיני מאוס.

" לכמה זמן תהיו כאן?" שאלתי אותם והבעת פניהם נהיתה עצובה, " מחר בערב אנחנו צריכים לעלות לטיסה"

אמר אבי, קרי חייכה בשקט, " אני אפתח הכול כשתלכו, כרגע, בואו נלך לטייל ונבלה ביחד כמו פעם!"

היא אמרה ועיניה נצצו. " בסדר מתוקה, תחליפו בגדים ונסתובב קצת!" קבע אבי.

~~~

ויק:

" מוזר" אמר רון לאחר שסיפרתי לו את מה שקרה עים קרי, " אני עדיין לא מבין איך היא ידעה מתי הטלפון יצלצל בדיוק!"

" אולי היא צודקת, אולי זאת תחושת בטן והיא חיכתה לשיחה, אתה יודע, יש טלפונים שרוטטים ורק אחרי כמה שניות יש צלצול"

" אולי..." עניתי לוגם מהבירה שלי, ישבנו במרפסת של הבית של רון, נשענתי על המעקה והבטתי למטה, " ויק, הכול בסדר?"

רון שאל והביט בי, " כע" עניתי והתישבתי על כיסא מולו. " היי הינה רוברט!" הוא אמר לפתע והצביע למטה, רוברט באמת היה שם

יחד עים קרי, וזוג מבוגר כולשהו, הגבר היה לבוש בגינס ובחולצה של ארמני, האישה לבשה חצאית חומה ארוכה וחולצה שחורה

ועטתה ג'קט לבן, קרי החזיקה בידה של האישה. " מי אלה?" רון שאל אותי ולגם מהבירה, " אני לא יודע, אבל אני רוצה לברר"

עניתי.

~~~

רון:

אני חושב שהוא שיכור, אסור לו לצאת ככה החוצה, " ויק חכה!" אמרתי והוא הסתובב אלי, " אולי אלה ההורים שלה, אז בוא ניתן להם לבלות לבד"

אמרתי מקווה שהוא ירגע וישב במקום. " ואים לא?" הוא שאל אותי והמשיך ללכת, רצתי אחריו וראיתי שהוא הולך וזז דיי בסדר,

אז כנראה שהוא לא שיכור, אז אולי הכול יעבור בשקט וקרי תעיף אותו משם. " היי" אמר ויק לקרי ורוברט , " שלום" אמר רובי

והביט בשקט באחותו, " מ...מה אתם עושים כאן?" שאלה קרי את ויק ולאחר מספר שניות עיוותה את פניה, " אני כבר חוזרת"

אמרה לזוג המבוגר ולרוברט בחיוך וגררה את שנינו לצד, " שוב שתית?! באמצע היום?!" , " קרי זאת גם אשמתי ו.." לא אכפת לי

אשמת מי זה! אלה ההורים שלי, תתרחקו מהם, בעיקר כשאתם מסריחים מבירה!" היא אמרה והלכה משם. ויק הביט בה מתרחקת,

על פניו היתה הבעה פגועה. " בוא נחזור לבית שלי" אמרתי והתחלתי ללכת, " אני הולך הביתה" הוא אמר והלך לביתו במהירות.

~~~

קרי:

" מי הם היו?" אמא שאלה אחרי כמה זמן, " שני חברים מהבצפר" עניתי נזכרת באיך שדיברתי אל ויק, דאמט הוא בטח נעלב או משו.

" אני רוצה שתתרחקי מהם" אמר אבא רובי הביט בו במהירות ולאחר מכן בי, " היה להם ריח של בירה, לכי תדעי מה הם יכולים לעשות

לך או מה העבר שלהם" הבטתי על רובי שרמז לי לזרום עים זה, " בסדר" אמרתי והמשכתי איתם, הגענו לחנות הגלידה וההורים הזמינו

גלידה ענקית ומפחידה בגודלה. לא סימנו אפילו חצי ורובי היה על סף לאבד את הקול, חזרנו הביתה וההורים הלכו לחדר שלהם לארוז,

" נו אז מה?" שאל רובי והביט בי כשישבנו במטבח והכנו צוהוריים להורים, " אז מה?" עניתי חותכת סלט, " לא תתקשרי אליו?"

הפסקתי לחתוך והבטתי על הקרש בשקט, " אני מפחדת..." עניתי, " קחי" רובי הביא לי את הטלפון שהיה על השיש וחייג את מספרו של

ויק, " תודה" אמרתי והצמדתי ביד רועדת את הטלפון לאוזן שלי, " הוא מסנן אותי" אמרתי והבטתי ברובי, " אז תחשבי, איפו הוא יכול להיות?"