סליחה, לא הבנתי למה התכוונת.

שאלום לכם, שני האנשים והחתול שהיחידים שקוראים כאן^^

היום נכנסתי סתם ככה לבלוג שלי בתפוז [שנטשתי ועברתי לכאן], וגיליתי בערך 2400 צפיות, והמון המון תגובות.

אני חייבת לומר שהתרשמתיD: מישהו אפילו הציע לי נישואים, לכו תדעוXD;

נו, כנראה שאבא שלי ידע משהו כשאמר לי שהוא רוצה נכד עד גיל חמישיםO_O אבל אני מניחה שיש לי בערך עוד שלוש שנים או משהו.

שמתי לב שאיש לא מגיב פה. אלא אם כן אתם מתייחסים לפוסט תמיכה בגרפיטי, שהגיבו בו כמעט 10 תגובות [!].

אני מניחה שאלדר שקרה לי כשאמרה "בישראבלוג מגיבים המון ויש המון צפיות". נו, מילא.

בנות דודותיי האפרתיות באו לביקור אצל סבתא שלי בגבעת שמואל^^. אז אנחנו עושות שבוע מלא פעילות.

ביום ראשון הלכנו לקניון הגבעה שרק נפתח, ואח"כ לקניון קריית אונו וראינו וול E. זה היה מופרךXD

"וול E"

- "איבה!"

"וול E..."

- "איבה!"

ושאר החלקים היו ברובם פנטומימה33>.

אתמול הלכנו למוזיאון הילדים בחולון ל"דיאלוג בחשיכה", שלא היה מפחיד בכלל כיוון שהייתי שם בכיתה ד'.

אחותי, לעומת זאת, פרצה בצרחות ונסתה להימלט בחסות החשיכה [מה שהוביל לנפילה אקזוטית במיוחד].

היום נלך לבריכה ברמת אפעל [דבר מביך במיוחד לעשות עם סבא וסבתא] ומחר - אלוהים גדול.

ככה שאם אתם מזדמנים היום לבריכה - אני זאת עם הבגד ים החום, שמנסה להסוות את הבטן ע"י חמישים כפיפות בטן ביום^^.

אחד מהדברים שהבחנתי בהם בשהותי בבלוג בתפוז הייתה בקשה להכין טיפים ל"מה לשים בלוקר". אז שאני אגיד לא?(:

הלוקר: כסוף [או בצבע שמנת מחריד, שאלוהים יודע מי החליט שנראה טוב], משוריין ובעל חורי אוורור שנועדו לשמור את הספרים והמחברות בחיים.

כמובן שזה עוזר במקרה שאתם מחליטים להחביא שם איגואנת מחמד, אבל זה כבר עניין אחר.

הלוקר הוא הפינה הקטנה והאישית של כל אחד מאיתנו בכיתה - שייך רק לנו ואפשר לשים בו מה שרוצים. לא יודעים מה? הנה טיפים:

1. קודם כל, מוצר חושבה: מערכת שעות מעודכנת (!). בכיתה א' ובכיתה ח' לא לומדים אותו דבר, אתם יודעים.<<

בלי מערכת טובה לא תוכלו לדעת אילו ספרים להוציא ולאיזה שיעור להתכונן. לא כדאי לסמוך רק על החברים ולהיות מוכנים מראש.

2. ספרים: תצחקו תצחקו, תתפלאו כמה אנשים לא שמים את הספרים בלוקר ואחר כך לא מבינים לאן הם נעלמו. רוצים רמז?

הם נעלמו לאותו מקום שאליו נעלמו הסמל של המכונית של דוד שלכם, התכשיטים של סבתא רבא והבזוקה שקניתם בקיוסק ממול.

לוקר נעול ובטוח ידאג שאיש לא יעלים לכם ספרים בשווי כמה מאות שקלים. מרוצים? גם אנחנו.

3. מחברת ריקה + דפדפת עבה: אתם אף פעם לא יודעים מתי תגמר המחברת. לי לדוגמא, נגמרה מחברת ספרות באמצע השנה.

ספרות זה מקצוע שכותבים בו הרבה, ואז התחלתי לכתוב על ניירות שמצאתי. בגלל שאף פעם לא זכרתי להביא מהבית מחברת חדשה,

יצא שסיימתי את השנה עם מחברת אחת וערימת דפים מקומטים. ככה יצא שאף פעם לא מצאתי איך ללמוד למבחנים. לא נעים.

כמו כן דפדפת - אתם לא רוצים להיתקע בלי ולהתחיל להתחנן לחברים. אלא אם אבדתם את הכבוד העצמי שלכם מזמן, כמוניD:

4. חטיף שוקולד: בוחן פתע? בטן מקרקרת? מצברוח על הפנים? חטיף שוקולד קטן יעודד וירגיע אותם, ויבטיח שתגיעו למבן מאופסים לגמרי.

טיפ: מומלץ להחליף את החטיף מדי פעם. קלקול קיבה לא עוזר כשהוא באמצע מבחן חשוב בהיסטוריה.

5. מראה: להסתדר לפני תחילת המבחן? לתקן את הליפגלוס? המראה בשירותים דביקה, מסריחה ומלוכלכלת. מראה בינונית שתודבק בדלת הלוקר

תעשה בשבילכן או בשבילכם את העבודה.

6. הייתי יכולה לומר לכם עוד הרבה דברים מגניבים: לוח שנה, בקבוק של שתייה מוגזת, כדור דיסקו ועוד ועוד, אבל בתכלס - כמה שפחות ככה יותר טוב.

אתם לא רוצים לבוא בלחץ לפני מבחן ולגלות שהקולה נשפכה על הספרים, המנורה התפוצצה על המערכת שעות וז'יז'י האיגואנה חירבה על שיעורי הבית.:)

מרוצים? יופי, אני שמחה.

בקרוב מאוד אני אפרסם פה את הסיפור החדש שלי, "סיפור על אש ומים". אני רק מסיימת לעבוד על הפרק הראשון.D:

אשמח אם תגיבו, או לפחות תתנו לי תחושה שאני כותבת אליכם ולא אל ז'יז'י, שאחרי שסיימה לחרבן על שיעורי הבית עברה לחרבן על אחותי.

[כמובן, לא שאני מתנגדת].

הלכתי לפרפר במים בתחושה שאני נראית פצצה (לפחות עד שמישהו יקרא לי שוב "דבה" וזה יעבורXD;)