הסוף שבוע הזה היה בסימן פריקת מתחים.
לא, הצבא לא מלחיץ אותי וסבבה לי ממש בקורס חובשים שהוציאו אותי אליו.
בחיים האישים יש קצת לחץ. אחד שאני מדבר איתו הרבה זמן. דגש על מדבר. להפגש לא יוצא והתחיל להמאס לי.
אני אדיוט אז אצלי בראש זה שאנחנו מדברים כבר הופך את הקשר למחייב. כלומר אני יודע שזה לא, אבל בראש מרגיש לי שכן.
הוא עשה צעד שגרם לי להרגיש ככה ולא רק לדעת ולכן נפגשתי עם אחר שהכרתי.
כשאני אומר נפגשתי, הכוונה לפגישה. לא היה סקס, לא מיזמוז או נשיקה. היה מדובר נטו בפגישה להכיר אחד את השני, לפחות עבורי.
הוא חמוד, מצחיק, משעשע קצת מעופף כזה, בצורה שגורת לחייך.
מה הלאה? הלאה לספר הלבן, לדברים אחרים אני פחות יודע.
סקס, סקס, סקס
חיי המין שלי מעולם לא נחשפו פה.
יש לכך סיבה טובה מאוד- הם לא קיימים.
ושוב- סקס, סקס, מין!
יש רגעים שבהם אלכוהול עוזר. אתמול בתל אביב הוא מאוד עזר.
שחרר אותי קצת מהמוח הדפוק שלי שמתעסק כל הזמן בלחשוב ולחשוב, כמה אפשר?
הערק ניתק אותי קצת וגרם לי להנות ממוזיקה נוראית ומאנשים שבגללם נכתב "בלונדון אנשים יותר אדיבים".
תודה לך אלכוהול, אנחנו צריכים להפגש לעתים יותר דכופות!
הבטחתי לעצמי שהקטע הבא יהיה סיפור, הרבה זמן לא העלתי לפה משהו.
לא הצלחתי להתאפק וכתבתי את הקטע הזה, לשפוך את סבלי חיי כמו ילדה בת 12 שמזיינת ליומן במוח.
למזלי, הקורס נותן לי השראה והתחלתי לכתוב משהו. מקווה שגם אסיים.