מה נשמע אנשים? אני בבית אחרי שסגרתי 21 וזה מאוד נחמד. =]

יש לי שאלה אליכם. איך מפסיקים להשתדל?

לא פעם אחת ולא פעמיים אמרו לי שאני משתדל יותר מדי.

שאני צריך להיות טבעי. עכשיו יש פה בעיה. הטבעי שלי זה

להיות עם עצמי מאחורי החומות שלי, מוגן מפני כולם. לבד.

חלקכם לא יודעים זאת אבל אני הייתי ואהיה ילד של בית.

כל חיי הייתי בין קירות. כן מדי פעם הייתי משחק כדורגל עם חברים

או הולך לוחג וזה אבל מבחינה חברתית לא הייתה לי אינטראקציה

עם אנשים. וזה דבר שמשפיע עליי עכשיו. לרוב האנשים אין בעיה

להכיר אנשים אחרים. זה בא להם בטבעיות והם לא שמים לב לזה

אפילו, יש להם ביטחון עצמי והם לא מפחדים לטעות.

לי אין את זה. אני מודה בזה בפומבי. אין לי ביטחון עצמי. אני פוחד לטעות.

אני פוחד שיגידו עליי שאני לא בסדר. שיצחקו עליי. אני נפגע בקלות.

אני רוצה להכיר אנשים אבל אני לא יודע איך עושים את זה.

יש כאלו שאני מסתדר איתם ומתיידד איתם, אבל זה רק קומץ [איכותי אם מותר לציין].

עכשיו חבר טוב שלי אמר לי שאני משתדל יותר מדי. שאני נחמד מדי.

אני לא יודע למה אנשים רגילים. אבל אני משתדל לא להתנהג כמוהם.

זה נראה לי לא נכון. ולמה? מכיוון שהם דואגים רק לעצמם. הם מזלזלים.

לא מתייחסים ברצינות לדברים. נכון זה הופך אותי לנוקשה אבל אני לא מכיר

שום דרך אחרת. הייתי רוצה להיות יותר גמיש ופתוח אבל אני לא יכול להיות שטותניק.

זה לא מי שאני ואם אנשים לא אוהבים את זה אז בעיה שלהם אבל הבעיה היא

שזה הרבה מאוד אנשים. הלוואי והייתי מוצא דרך להשתפר.

אני מאוד מבובל בקטע הזה ואין לי מושג מה לעשות. זה לא תאוריה. זה מעשי.

זה משהו שצריך ביום יום ואין לי אותו. זה כמו שצריך מים לשתיה, אני צמא.

אני מתנצל שהקטע ארוך וחופר.. =]