http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952heCopyright 2026 King Of Broken Hearts. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11569597<div align="right" dir="rtl">זה נשמע תמוהה, מנותק, הזוי, לא קשור, טיפשי אבל בכל זאת.היום בפעם הראשונה בחיי אמרתי לא!</div>Thu, 04 Feb 2010 22:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11569597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11569597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11468620<div align="right" dir="rtl">מה נשמע אנשים? אני בבית אחרי שסגרתי 21 וזה מאוד נחמד. =] יש לי שאלה אליכם. איך מפסיקים להשתדל? לא פעם אחת ולא פעמיים אמרו לי שאני משתדל יותר מדי. שאני צריך להיות טבעי. עכשיו יש פה בעיה. הטבעי שלי זה להיות עם עצמי מאחורי החומות שלי, מוגן מפני כולם. לבד. חלקכם לא יודעים זאת אבל אני הייתי ואהיה ילד של בית. כל חיי הייתי בין קירות. כן מדי פעם הייתי משחק כדורגל עם חברים או הולך לוחג וזה אבל מבחינה חברתית לא הייתה לי אינטראקציה עם אנשים. וזה דבר שמשפיע עליי עכשיו. לרוב האנשים אין בעיה להכיר אנשים אחרים. זה בא להם בטבעיות והם לא שמים לב לזה אפילו, יש להם ביטחון עצמי והם לא מפחדים לטעות. לי אין את זה. אני מודה בזה בפומבי. אין לי ביטחון עצמי. אני פוחד לטעות. אני פוחד שיגידו עליי שאני לא בסדר. שיצחקו עליי. אני נפגע בקלות. אני רוצה להכיר אנשים אבל אני לא יודע איך עושים את זה. יש כאלו שאני מסתדר איתם ומתיידד איתם, אבל זה רק קומץ [איכותי אם מותר לציין]. עכשיו חבר טוב שלי אמר לי שאני משתדל יותר מדי. שאני נחמד מדי. אני לא יודע למה אנשים רגילים. אבל אני משתדל לא להתנהג כמוהם. זה נראה ל</div>Sat, 19 Dec 2009 20:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11468620http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11468620http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11358781<div align="right" dir="rtl">היי אנשים.. מה קורה? הרבה זמן לא ביקרתי פה.. קרו דבריםדברים עוד יקרו אבל עכשיו הגעתי לנקודת משבר.. אני כבר לא יודע מה לעשות.זה התחיל לפני הרבה זמן. יש פה לא מעט פוסטים על החיים ועל אנשים.אבל היום משהו בי השתנה. אני על סף שיגעון. אני מת לעשות כל מיני דבריםרק בשביל שכבר יהיה שקט. אני מחפש את האיזון בין כל הדברים אבל הכלכל כך משובש שאני לא יודע איפה הגבול.החיים האלו כל כך הזויים. הכל כל כך צבוע ודפוק. לחיות מתוך מחשבה שאתה חופשיכשבעצם אתה משועבד לחיים. משועבד לכל אותם דברים שיצרנו כמו כסף.בשביל מה הכאב ראש הזה? אני לא אומר שעכשיו צריך להפסיק לייצר כסף, אבל בשבילמה לחיות בשביל זה? בשביל מה להקדיש חיים שלמים רק כדי לגלות לפני המוות שאיןלך מספיק? שכל העבודה הקשה הייתה בשביל פרוטות.ולמה אנשים מתווכחים על זה? למה אנשים זונחים את חייהם וחלומותיהם בשביל חתיכתנייר? נכון שזה "מצרך קיומי" ושקשה בלי זה אבל זה לא הכל בחיים יש משהו מעבר.אבל לא רק כסף זה מה שמציק לי. אנשים. אנשים זה מה שמציק לי. בכל העולם,לא משנה מה הצבע דת, מין, גובה, רוחב, עומק, וכל מיני מאפיינים. כמעט כולם חרא.כולם צבועים, שקרנים, מ</div>Sat, 31 Oct 2009 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11358781http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11358781http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11134943<div align="right" dir="rtl">חזרתי היום שבת ראשונה הביתה לאחר שבוע ממש נחמד בטירונות..באמת הכל היה אחלה.. הכרתי אנשים חדשים.. הכל היה נהדר..הכל עד שחזרתי הביתה.. בדרך חזרה הביתה חשבתי לעצמי כמה נפלאזה יהיה אם אני אפגוש את החברים שלי.. שנשב ביחד ונדבר על החוויות..כמו תמיד או שנצא ביחד לאנשהו.. אבל על השנייה הראשונה שבדקתי אםהכל עדיין יתרחש הטבע העמיד אותי על טעותי כמו תמיד וגיליתי שמי שרציתילהיפגש איתו ביטל [כמו שקורה בכל פעם כשאני מנסה להיפגש עם מישהו]..שחלק מהאנשים מסננים אותי.. שלאף אחד אין כוח להזיז ת'תחת שלו כדי לצאתופתאום לצאת איתי זה משהו חריג... מה אני צריך את זה? מה אני צריך לבוא הביתהבשביל לאכול פה חרא? בשביל לשמוע את ההורים שלי צועקים על אחיות שלי?בשביל להיכנס כל פעם לדיכאון? לא צריך ת'חרא הזה ומצידי שכולם ילכו להזדיין..תקפצו לי.. אני לא איזה כלי שכשבא לכם אתם משתמשים בו. גם לי יש רגשות ותחושותואני גם בן אדם.. שיהיה לכם יום ואתם תמיד יודעים איך למצוא אותי..</div>Fri, 07 Aug 2009 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11134943http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11134943http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11117497<div align="right" dir="rtl">קיוויתי שיהיה לי קצת יותר זמן לכתוב משהו..אני מתגייס עוד כמב שעות.. וזה מרגיש קצת מוזר..וואו אני חייל.. אני הולך להגן על המשפחה שלי, על החברים ועל הבית שלי...לקרוע ת'תחת במסעות ובשמירות ועוד דברים..בקיצור התקופה הזו תהיה חתיכת חוויה...אז להתראות לכולם.. עד הפוסט הבא.. =]</div>Sun, 02 Aug 2009 00:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11117497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11117497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11090694<div align="right" dir="rtl">תארו לעצמכם מצב בו אתם נמצאים במקום כלשהו הומה אדם אבל יש מחיצה אטומה לקול. אתם הולכים לבדכם מוקפים באנשים אבל אתם לבד. אתם מנסים לתקשראתם דופקים על המחיצה לחינם. אתם מדברים אבל אף אחד לא שומע. אתם עושים משהו אבל אף אחד לא מסתכל. מדי פעם מישהו מעיף מבט חלול כזה עם חיוך מזוייף לעבריכם וממשיך הלאה. אתם רואים איך חברים צוחקים ביניהם ונהנים. אתם רואים איך זוג הולך בידיים שלובות וחיוך על הפנים. אתם רואים איך אנשים מתקשרים זה עם זה אבל אתם לבדכם. אתם רואים איך למישהו אכפת ממישהו אחר אבל לאף אחד לא אכפת ממכם למרותשלכם אכפת מהם ואתםמנסים להיות אתם אתם מנסים לתקשר אבל אף אחד לא שומע. אתם כלום כלום פרט לצל. לאובייקט ראנדומלי בחייהם של אנשים. איך הייתם מרגישים אילולא אלו היו חייכם?</div>Fri, 24 Jul 2009 03:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=11090694http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=11090694http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10983347<div align="right" dir="rtl">אני בטוח שלא פעם אחת תהיתם מדוע אתם עושים מה שאתם עושים. מהי הסיבה, מהי התכלית, מהי המטרה הנעלה שאליה אנו שואפים בעצם?ובכן, כמו בשאלה אמריקאית גם כאן יש מספר תשובות אפשריות. נתחיל עם ההכי פשוטה, עושר. מהו עושר בעצם? מי הגדיר את משמעות המילה עושר?ובכן הפירוש המילוני הוא: "הון ורכוש רב. במשמעותו הבסיסית מתייחס העושר לאדם, ואדם עשיר הוא מי שלרשותו הון ורכוש רבים במידה ניכרת מהנדרש לקיומו."וזהו. זה הכל. אין לזה משהו מעבר להגדרה הזו. זה שטחי. זה משהו שהחברה שלנו פיחתה על מנת לחזק את עניין המעמדות. פעם זה היה כוח פיזי. מי שהיהחזק יותר היה נחשב לבעל מעמד גבוה. אבל עכשיו לכוח נוספו הגדרות נוספות. לצערנו העולם שלנו חוץ מזה שהוא פועל על תגובות כימיות בתוך הליבה, הוא גם פועל על כסף. אי אפשר לברוח מהעובדה הזו. כסף מקנה לנו כוח גם אם הוא זמני ולא אמיתי, יש לו השפעה. אבל כסף זה לא הכל בחיים. אי אפשר לאכול כסף, אי אפשר לשתות אותו.אפשר לאהוב אותו אבל הוא לא יחזיר אהבה. כסף לא קונה חברים, הוא לא קונה אמון, הוא לא קונה אהבה ובשורה התחתונה כסף לא נותן לנו אושר. וכך גם כל הדברים החומריים שאנו מחשיבים</div>Sat, 20 Jun 2009 22:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10983347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=10983347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10941689<div align="right" dir="rtl">אתה! כן כן, אתה.אני רוצה לומר לך משהו, חתיכת שקרן.אני רוצה לומר לך שאתה חתיכת זבל דו-פרצופי.אתה רמאי וצבוע. אתה יכול לנסות להסתיר את זה,אבל אתה לא תצליח. אני רואה איך אתה מדבר איתי,אני רואה איך אתה מתחמק מהמבט שלי. אני שומעאת ההדיבור המאולץ שלך. את ההבעות ההמוזרות שאתה עושה. אני רואה איך אתה מתפתל כמו נחש כשאני איתך ועםחבריך. ממזר חלקלק. אתה חושב שאתה גבר. שאתה חזק.אתה חושב שזה שאתה יורד עליי ומלכלך זה פוגע בי.אני מרחם עליך. אתה פתאטי. אתה החלש פה לא אני.זה פשוט נשגב מבינתי. איך אתה יורד כל כך נמוך במטרה להרגיש גבוה.פשוט עצוב.יודע מה? תעשה מה שבא לך. לי לא אכפת.אני אעזור לך אם תצטרך. אני לא כמוך.אתה תמיד תדע איך למצוא אותי הלא כן?זהו.. אמרתי לך הכל הכל.שיהיה לך המשך יום נעים.(בייב, אני מקווה שזה יעזור לך. D= )</div>Tue, 09 Jun 2009 00:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10941689http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=10941689http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10941635<div align="right" dir="rtl">הסכין הקרה פילחה את לבי כמו מחט העוברת דרך בד. אני שומע כיצד הקרקע נסדקת. הקרקע נשמטה לרגלי ואני נופל לתהום.אולי זה לא הקרקע אלא בעצם זהו ליבי שנשבר. ברגע שאמרת שזה לא זה. המבט המרוחק בעיניך, הפנים המתות, הנוקשות, הקרות וחסרות ההבעה שלך העידו על כך.הקול המונוטוני שלך האומר את המילים האלו ממש כמו הודעה קולית בפלאפון. קול מתכתי.ואני נופל, בצניחה חופשית אל תהומות הייאוש והרחמים העצמיים. מרחף באוויר הקר והדמעות קופאות.המחשבות מתרוצות בראשי כמו מכוניות בכביש המהיר. ועל כל מכונית יש סטיקר קטן.על הסטיקר מודפסות העיניים שלך. המבט העמוק שלך. המבט החם והאוהב שלך.המבט שידע לזהות את הכאב, את הקושי. המבט שנתן לי כוח, שחימם אותי מבפנים.ואז אני רואה סטיקר אחר, ובו החיוך שלך. חיוך מקסים. לא רחב מדי. לא דק מדי. חיוך מושלם.השיניים לא חשופות לגמרי אבל גם לא מסתרות לגמרי. ושפתייך המלאות אשר השאירו כוויות על גופי.שפתיי צורבות. על גופי סימני כוויה בצורת השפתיים שלך. וכשאני נוגע באחת ההכוויות אני נזכר מתי ואיך היא הגיעה לשם.פתאום נהיה לי קר. אני מרגיש איך הקור חודר לעצמותיי, ממלא את ראותיי. מרגיש איך השפעת ה</div>Mon, 08 Jun 2009 23:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10941635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=10941635http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10902116<div align="right" dir="rtl">נשבר לי הלב [שוב..] אבל זו כנראה המכה הסופית.. אני מרגיש שאיבדתי את היכולת לאהוב. איבדתי את היכולת להרגיש. הכלנהיה לא מעניין. כל דבר זה סתם משהו בשבילי. כבר אין רגש. רק היגיון. גם זה אין. אין לי כלום. וזה בעצם מי שאני. כלום. סתם יצור קיים. לא פחות ולא יותר. וזו תכלית חיי. וחיי, למעשה. </div>Thu, 28 May 2009 23:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (King Of Broken Hearts)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=569952&blogcode=10902116http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=569952&blog=10902116