|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2009
פאק כמה אפשר....
חזרתי היום שבת ראשונה הביתה לאחר שבוע ממש נחמד בטירונות..
באמת הכל היה אחלה.. הכרתי אנשים חדשים.. הכל היה נהדר..
הכל עד שחזרתי הביתה.. בדרך חזרה הביתה חשבתי לעצמי כמה נפלא
זה יהיה אם אני אפגוש את החברים שלי.. שנשב ביחד ונדבר על החוויות..
כמו תמיד או שנצא ביחד לאנשהו.. אבל על השנייה הראשונה שבדקתי אם
הכל עדיין יתרחש הטבע העמיד אותי על טעותי כמו תמיד וגיליתי שמי שרציתי
להיפגש איתו ביטל [כמו שקורה בכל פעם כשאני מנסה להיפגש עם מישהו]..
שחלק מהאנשים מסננים אותי.. שלאף אחד אין כוח להזיז ת'תחת שלו כדי לצאת
ופתאום לצאת איתי זה משהו חריג... מה אני צריך את זה? מה אני צריך לבוא הביתה
בשביל לאכול פה חרא? בשביל לשמוע את ההורים שלי צועקים על אחיות שלי?
בשביל להיכנס כל פעם לדיכאון? לא צריך ת'חרא הזה ומצידי שכולם ילכו להזדיין..
תקפצו לי.. אני לא איזה כלי שכשבא לכם אתם משתמשים בו. גם לי יש רגשות ותחושות
ואני גם בן אדם.. שיהיה לכם יום ואתם תמיד יודעים איך למצוא אותי..
| |
| כינוי:
King Of Broken Hearts
בן: 35
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
