תמיד כשקשה, שאתה מרגיש לבד,
מלאך הכוח בא, תכף ומיד.
הוא בא ממקומות נידחים, רחוקים,
הוא בא לחזק את האנשים הקטנים.
פנוי העדינות, הקטנות, מכוסות בליכלוך ועפר,
שספגו מאותם מקומות בו הוא עבר.
תלתליו הזכים, השחורים נחים על פניו בשלווה,
ועיניו הירוקות, מלאות אהבה.
בסופו של דבר, לאחר המון מסעות,
שם פתר לכולם את הבעיות,
הגיע המלאך לילדה אחת, בבית אחד, בעיר אחת.
הילדה היתה צריכה חיזוק,
וזה מה שהמלאך נתן לה-בידיוק.
עכשיו הילדה מאושרת ושמחה,
ולא האמינה שפעם בכתה.
הודתה למלאך, באלפי תודות,
והמלאך המשיך לחזק ולשמח ילדות.
מאז הילדה יודעת בודעות,
לבכות על בנים-זו שטות!
בנייון כושל, היא מנסה אותו לשכוח,
והיא עוד תצליח. אם לא בכיף, אז בכוח.
"יש הרבה דגים בים"
כך כולם לה אומרים,
אבל מה זה משנה, אם כולם מאושרים?
