כינוי:
הדייט שלך בת: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 סליחות, תפילות ומשאלות
האלול הזה תמיד מטלטל אותי. ידי קצרה על דפי היומן וחודש שלם של חשבון נפש, התחבטויות בקשת סליחה ומחילה הופך את חושי הרגישים למחודדים עוד יותר. עוד רגע נדמה שעצבי נמרטים, אבל זה רק אלול הזה הפוצע.
חברתי הג'ינג'ית האהובה הגיבה לבלוג (תגובתה תובא בהרחבה בפוסט נפרד) והסבירה לי שאחת מבעיותיי היא שאני "מחפשת" ולא אדע להכיר את שביקשה נפשי גם אם הוא יעמוד מולי ויצעק "קחי אותי דנה" (תמיד חשבתי שהרבה יותר קל בחיים לכל הדנות).
מכל מה שהיא כתבה , דווקא ההגדרה הזו שרחוקה ממני כמו נוער הגבעות מרופאים לזכויות אדם, היא שהקפיצה לי איזה פיוז. מחפשת? אני? הלוא אני כ"כ שונה מה"מחפשות" שלא בוחלות ובלבד שיהיו כבר באיזה קשר.
שונאת שמסדרים לי דייטים, שונאת לצאת לדייטים -זה כזה עונש (וראיונות עבודה ברוך השם יש לי למכביר), לא עושה כלום בשביל לחפש, מעדיפה להכיר ולפגוש "לגמרי במקרה". אני יותר מוצאת ממחפשת.
במקום לחפש אני עסוקה בלמצוא.
מנסה לבדוק את מידת ההתאמה של כל בחור חדש שמסתובב לי באיזור הלב , ל"תבנית" שהייתה בראשי: אינטילגנט וחריף (זה לא אותו הדבר) מצחיק, אכפתי, ערכי, בעל סקס אפיל, גבוה, בוטח ובטוח בעצמו (אבל לא יהיר או שחצן חלילה) , יודע לאהוב ולהראות זאת, עיניים בהירות ושיער כהה - יתרון, עדיפות תנתן לדתל"שים :)
(ולא דוסים פאשיסטיים שמתווכחים בלהט. אידיאולוגיה זה סקסי, אבל אני וגאולת נחלת אבות, זה לא הולך. בדוק. ניסיתי)
וזה לא קל למצוא... מה כבר ביקשתי?
אבל עם יד על הלב ועל הכנות נראה לי שאני עסוקה בלמצוא, בודקת את מידת ההתאמה שלהם ולא בהכרח את מי שהם. ואז נזכרתי בשיר הנפלא של יהונתן גפן (צירפתי) והוספתי לו גרסה משלי (בהמשך, אחרי שתתפעלו מהמקור)
תפילה /יהונתן גפן
אל תשלח לי ילדה הלילה
עם עיניים מלאות בושה
הילדות מפחדות ממני
הלילה תשלח לי אשה
אל תשלח לי מאזניים
ובטח שלא בתולה
ואל תשלח לי אחת בג'ינס
שלח לי אחת בשמלה
אל תשלח לי שותקת
עם חיוך מזויף של צנועה
ואל תשלח לי צודקת
אנא שלח לי טועה
אל תשלח לי אחת מטורפת
שתעיר לי את כל השכנים
ואל תשלח לי אחת שחופפת
אחת לשבע שנים
אל תשלח לי אחת מחפשת
אותי אף אחת לא תמצא
ואל תשלח לי מלאך של אבן
אנא שלח לי אחת שרוצה
אמן
והנה הגרסה שלי:
אל תשלח לי אדיש
על ידו כולם קטנים
הלילה תשלח לי איש
עם תאווה בריאה לחיים
אל תשלח סטרטאפיסט שהוויתו היא רק שוק ההון
יושב וחולם איך להגיע למיליון הראשון
אנא שלח לי אוהב בריות
שחמלה ועשייה אינן זרות בעולמו
אל תשלח לי גדי
ובטח שלא דגים
לא מי שצר עולמו כ"הסוד"
אנא שלח בחור של עומקים
אל תשלח להטוטן של מילים
שאין בו סמ' אחד של אהבה
אל תשלח אחד שצועק
שלח אחד שירא ומתבטא בענווה
אל תשלח לי גיק מחשבים
חסר כישורים חברתיים
ולא מלנכולי, מדקלם את הסמיתס
שלח לי אלתרמן ופן מולחנים
אל תשלח לי אחד מחפש
אותי אף אחד לא מוצא
אל תשלח פלרטטן כרוני
אנא שלח לי אחד שרוצה.
(באהבה גדולה החילונית)
| |
פוסט אורח: יש ספק אין ספק
אני גאה לארח בבלוגיה שלנו את לץ הדעת
שיתן לנו פרספקטיבה גברית להתחבטויות שלנו, קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות:
ש ספק? אין ספק!
יש ספק?אין ספק!
הייתי כבר בדרך לישון, טלפון מלא קפאין שם אותי בתוך ג'ינס, מוזלף טיפות של קירוב
לבבות שמתי פעמיי למסיבה, שבגללה הלבן שבעיניים שלי, יסמיק כל המחר.
עברנו דרך בית של ידידים שפגשתי לראשונה. כמו ילדים בגן, שהופכים לחברים הכי
טובים, כשהמכנה המשותף היחיד ביניהם הוא אהבת מיץ פטל, גם בגילנו אתה שם בסלון,
כמה ילדים עם זיפים, זרים זה לזה, ביניהם קופסת קסמים שנותנת אור ירוק להתגלגלות
מופע של להקת מלהגים, עם אפקטים של עשן לבן, ואתה מקבל עוד מועמדים לחיוג המהיר
בסלולארי.
ראיתי שם את הילדה הכי יפה בגן.
ובום! זה מתחיל מחדש, כאילו לא למדתי כלום מהניסיון.
שוב ההתחבטות בשאלה הטורדנית, שאלה שעולה בכל פעם שאני פוגש מישהי שמצליחה לגרות
לי את הדגדגן הרגשי, שאלה שעולה לי בבריאות ויורדת לי עד למרתפים האפלים של נפשי.
האם לשמור אמונים לאידאליסט שמאמין באהבת אמת? אהבה שברגע שהיא נושמת את נשימתה
הראשונה אתה פשוט יודע ,ונותר לך ליישם את כל מה שלמדת לפני שנולדת, כמו שתינוק,
רגע אחרי שנרגע מבהלת הסנוורים של המפגש עם העולם, יודע את הדרך אל הפטמה של אמא,
זה אמור להיות קל, ברור, פשוט, אינסטנקטיבי.
או שמא לבחור באופציה השנייה הנפוצה, האופציה עליה כולם ממליצים, עם כל הטיעונים
ההגיוניים והתכנים הפסיכולוגיים. לרקוד על פי כראוגרפית החיזור שמודדת צעדים, כמה
קדימה, כמה אחורה ומתי להפנות גב, וזה מרגיש כאילו שהדבר הראשון שאני אמור לעשות,
מול ההיא שאמורה למלא את החדר החמישי בליבי עליו השלט "פה גרה בכיף:אהבת
חיי", זה לשקר.
אני לא מצליח אף פעם להבין בשכל מה נכון יותר. עמוק בנשמה אין לי ספק שיש לתת ללב
לנהל את שאר המערכות, אם מרגיש נכון ללטף לה את היד שמונחת על הספה, במקרה ליד
הברך שלי, סו בי איט. ואם מרגיש שיש צורך לשחק, אז פאק איט, זה שוב הולך לכיוון של
משהו זמני, משהו בדרך אל. ונמאס לי מהמסע שהפך למעמסה, רוצה המסה של חומות הפלדה
הציניות שחצצו ביני לבין הגשמת הוויתי שהיא מציאת אהבה מוחלטת וטהורה. רוצה לכתוב
איתה את המסה הרומנטית עם כל הקיטש, יד ביד ללכת לעבר השקיעה של פוטו פארג'.
יוצא לי לפגוש לעיתים רחוקות, זוגות שמספרים לי על האהבה שלהם, על זה שהוא ידע מיד
והיא ידעה מיד. ואני שואל האם יש זמן ביוץ לאהבה? האם זה צירוף מקרים עם הסתברות
מזערית של מפגש בין שתי ישויות שנפגשו בדיוק בזמן הנכון לשניהם, כמו ביצית בשעה
ובטמפרטורת הגוף המדויקת, שפוגשת זרע עמוס מיליוני קרל לואיסים קטנים.
או האם זה כישרון, שיש לחלק מאיתנו, לאהוב אהבת אמת?
לא יודע, בינתיים יש לי בחילה, לי יש קיא-שרון, בא לי להקיא על עצמי בכל פעם שיוצא
לי לעסוק בסוגיה המעקרת הזאת.
מה עשיתי באותו ערב?! כמובן שבחרתי את האופציה השנייה של הריקוד העלוב, למה
כמובן?! כי כרגע אני יודע שכאשר היא תופיע, לא אצטרך לשאול את השאלה הטורדנית.
שאלות נשאלות כשיש ספק.ואם יש ספק אין ספק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
