צו פיוס: גברים על הסכין מעולמן של שתי עיתונאיות רווקות: הדתית והחילונית. בלוג על אהבה וחיפושי משמעות אבל לא רק. נספר על החוויות הטובות, המשעשעות וההזויות שאנו עוברות בדרך למציאת אהבה, הניסיון להיות בקשר זוגי והדיאלוג בין שתי נקודות המבט. שידורנו יתחדשו בעוד כחצי שעה, היו עימנו |
| 6/2008
 מצא אישה מצא טוב?
(**נכתב בסוף של יום מתיש, אחרי שאיזה במאי חצוף הרשה לעצמו לדבר בסרקסטיות ויותר משאני כועסת עליו אני כועסת על עצמי על שלא העמדתי אותו במקומו והנחתי לו ולסרקזם שלו לחלחל לי אל מתחת לעור) לרגל עליית הסדרה "סרוגים" והעיסוק המתבקש בזוגיות עלו לי כמה תהיות, שהן קצת הדבר והיפוכו אבל בכל זאת: הנה נחתה לה עוד סדרה על יחסים, 15 פרקים על אהבות וחיפושים, כאילו שזוגיות היא הדבר הכי חשוב בעולם. כאילו שברגע ש"מצאנו"(גם כן) זוגיות, הכל נפתר: כל התמודדויות החיים, כל הענינים הקיומיים, הכל בסדר. סימנו וי על הסעיף החשוב מכולם, לא? לכן כולם כמהים כ"כ אל שגרת חיי נישואין אפרורית נכון? לכן אחוז הסטטיסטיקה של גירושין הוא כ"כ נמוך (כשליש, לטובת מי שלא קורא/ת עיתונים) , לכן החלום של כולם ובעיקר כולן הוא להינשא לבחיר לבן ומי טוב מכולם להדגים זאת? המגזר הנערץ עלי להלן הדוסים. להם אין כל אופציה אחרת. אם לי יש עוד אמונות, תקוות, חלומות ושאיפות למימוש עצמי , אצל הדתיים (זהירות הכללה גסה, אבל כזו אני, סטריאוטיפית ושטחית) אם הם לא נשואים (כך עולה משיחות עם חבריי הדתיים) הם "חצי בן אדם" כשירם של שלומי שבת וליאור נרקיס. אז שתי הערות: אני בטוחה ש"סרוגים" הולכת לגלות לכם את מה שאני ידעתי מזמן: דוסים ו/או דתל"שים הם הדבר החם הבא (והנוכחי) וכולם מתעסקים בזוגיות ויחסים ומתים למצוא את בן/ בת הזוג שלהם ואצל הדוסים זה קל יותר. כי הם חייבים. המשפחה המזרחית שלי תתבאס ותתאכזב אם לא ארוץ אל החופה (ראיתי איך נראות רוב החברות שלי שכן עשו זאת, האמינו לי זה לא מראה מלבב במיוחד, איכשהו על הגברים השגרה האפרורית פסחה) אבל הם לא יגדירו אותי כחצי בן אדם. ואני כבר לא בטוחה שאני יודעת מה עדיף. דבר אחד ברור לי: זוגיות זה לא "עוד משהו" שחייבים ,אני לא ששה אלי דייטים ובטח לא רחמנא לצלן אלי חופה כי צריך. אם זה כבר יקרה כדאי שאהיה מאוהבת מעל הראש ואהיה בטוחה ומשוכנעת שמצאתי גבר- מצאתי טוב. (החילונית, חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים).
| |
|