צו פיוס: גברים על הסכין

11 בבוקר, הטלפון מצלצל. "יש לך כמה דקות?" שואל בן דודי שיחיה, שנה מעליי, נשוי ואב לארבעה. מה עכשיו? שאלתי את עצמי, תוהה לפשר החתן החדש שנמצא לי. "פגשתי פה איזה בחור אחד" הוא מתחיל, כמה צפוי, ומתחיל לספר על בחור ישיבה חרדי מחו"ל ש'וואו, איזה יופי', גם למד באוניברסיטה. הקשבתי בשקט כי אני ילדה טובה אבל בסוף אמרתי שזה לא נראה לי. "ומה פסל אותו?" הוא החציף ושאל, "זה שהוא בן 26?". לא. עניתי ושנאתי את זה שאני צריכה עוד להסביר את הבחירות שלי. כי אני לא רוצה מישהו מחו"ל ועוד חרדי שאין לי שום אינטרקציה איתו. הסברתי לו והשתדלתי להגיד "אינטרקציה" ולתת דוגמא לא מוצלחת מהעבר כדי להסביר את עצמי. מבעד לקו יכלתי כמעט לשמוע את המחשבות שעברו בראשו של בן דודי, על אודות הבדודה שפוסלת את כולם עוד לפני שפגשה. (הדתית)