סיפור על ט"ה

היי לכולם,

בידיוק שני כותבת את הפרק השני.

אז תהנו-

"אתה באים, קאוליץ?" שאלתי את טום וביל שעמדנו בכניסה למועדון אשר היה בכניסה לרחוב הראשי

"פעם ראשונה, הכל נראה כ"כ שונה". אמר ביל, וטום הנהן בראשו לאות הסכמה.

"הופעתם במועדונים בעבר, מה זה כזה משנה?" גיחכתי, מנסה להבין מה עובר להם בראש.

"כריס, הולך להיות פה 70 איש,זה לא צחוק" אמר טום. "איפה גוסטב וגיאורג? דווקא עכשיו הם מאחרים,

ביום הכי חשוב בחיים שלי.? " המשיך אותו ביל.

שניהם נכנסו ללחץ בין רגע, ולא היה באפשרות אף אחד לעצור את זה. "תאומים" גיחכתי למחשבה הזאת.

"אנחנו באים תירגע " אמרו גוסטב וגיאורג פה אחד אשר ראו את ביל מסתובב במעגלים כאין מעשה.

"בהצלחה לכם" אמרה כריס והתיישבה בכיסא מול הבמה, ובוהה בטום, כהרגלה.

הבנים נתנו הופעה טובה, אולי הכי טובה שהייתה ללהקת דבייליש בעבר.

הזמן השתנה, כולם השתנו. אמרגנים גילו אותם, וכיום הם נערים בני 16 , מצליחים בעולם באופן מוצלח למדי,

עברו את הציפיות שלהם, בגאווה.

אם כריס, שהייתה ידידה היחידה והכי טובה שלהם, הם שמרו על קשר.

הוא אומנם לא היה כמו שהיה, אך זה לא מנע מכריס לאהוב את טום בסתר.

היא, ועוד אלפי מעריצות כמוהן.

" היה פשוט גדול,אתה לא חושב? " אמר ביל לטום אשר נכנסו לאוטובוס לעוד דרך מייגעת.

"כן, וראית אותי עם הגיטרה? אין אני ענק" ניפח טום את חזהו לאות גאווה.

"העהע,לא". ציחקק ביל, עד שהוא חטף את מה שמגיע לו.

עוד חודש עבר, מלא בהופעות, מסיבות, ראיונות , והכי חשוב אהבה.

טום  מצא את אהבתו, והוא פרח ממנה. הוא ניגן בהופעות הכי טוב שרק אפשר,

חייך את החיוכים שרק הוא יכול לחייך. וביל פרח בשבילו, הוא שמח בשביל אחיו.

הם יצאו להפסקה של חודש, מנוחה מהכל בעיקר מעצמם.

טום רוב הזמן שהה אצל אמילי, חברתו הנוכחית .

"כריס, את באה אלי, יש סרט שטום קנה, בואי גם אמילי תהיה" . שייכנע ביל את כריס להצטרף.

מאז תחילת החופשה, הוא וכריס לא נפגשו.

"מי זאת אמילי?  " שאלה, פחדה מהתשובה.

"טום לא סיפר לך, החברה שלו. עכשיו בואי כבר " אמר וניתק.

"אוקי, מילמלה בקול חנוק,

והלכה ללבוש את הבגדים היפים ביותר שרק מצאה בארון,

ואת המתנה אשר הייתה מיועדת לטום, זרקה.

"כריס," צעק ביל ומיהר לחבק אותה חיבוק ענק." התגעגעתי" אמרה.

אחרי חיבוק ממושך, והעברת חוויות הלכו להתיישב בספא.

"איפה טום" שאלה.

"עם אמילי,הוא עוד מעט יגיע.

"רגע,איך המעריצות הגיבו? הן לא רוצות לרצוח את אמילי?".

"טיפשונת, זה עדיין לא הגיע לתקשורת".

'אז אני ידאג שכן' חשבה , וחייכה חיוך מתנשא שכ"כ לא היה אופייני לה.

                               'מה נהיה ממני לעזאזל''.

תגובות,משהו?

אני רוצה להגיד לכם, שהרגע קיבלתי את הפרק השני,

וזה כ"כ לא צפוי. יש למה לחכות,אני מבטיחה.

עריכה-

אנשים תעשו מנוי כי אנחנו לא נודיע על פרקים.

בנוסף, המנויים יקבלו ספויילרים לפרק הבא.

וגם מידי פעם צ'ופרים (:

 כשהיו 25 תגובות אני מעלה פרק.

לילה טוב ^^"

שני :]