<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748</link><url></url></image><item><title>היו היה סיפור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9610599</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כנראה שלא לי,
ולא לשני יש חשק לכתוב כרגע.

אני מניחה, שהסיפור נסגר
לי ולאלינור יש עוד סיפור, תאכלו למצוא אותי שם.

אני כ&quot;כ מצטערת שאיכזבתי,
וגם בשם שני.
אבל מי יודע?
אולי אנחנו נחזור.

) : (: 
מאיה~&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Jul 2008 14:20:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9610599</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9610599</comments></item><item><title>הודעה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9515229</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ולא,לא נטשנו.
פשוט יש לנו המון עומס.
פרק עד יום שני-
הוא בתהליכי כתיבה.

אוהבת, מאיה.
ושני, דברי איתי דחוף
(:

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jul 2008 22:18:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9515229</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9515229</comments></item><item><title>פרק 5- זה לא יכול להיות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9460606</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהנו ילדודס,
פרק מדהים לטעמי.

&quot;אני לא מצליח, אני לא מצליח להוציא אותה מהראש&quot;. התעמק ביל עם מחשבותיו, על כריס.
&quot;מה יש בך? שהורג אותי כ&quot;כ?&quot; .
&quot;למה תמיד טום זה שמרוויח קיבינימט &quot;, &quot;אני שונא אותו כ&quot;כ&quot; .
&quot;אוף&quot;. הפעם הוא ממש צרח.

&quot;טום, אתה שמעת את זה?&quot; . שאלה אמילי.
&quot;עובר עליו משהו, אני לא מצליח להבין מה? &quot; 
&quot;לך , תדבר איתו, תרגיע אותו, תגיד לו כמה אתה אוהב אותו.&quot;. הציעה אמילי.
&quot;נראה לך ? פחד מוות. במצבים כאלה הוא מאבד עשתונות &quot; .
&quot;אז אני הולכת לדבר איתו&quot;.&lt;o:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Jun 2008 00:40:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9460606</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9460606</comments></item><item><title>וואנשוט | טום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9441883</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגלל שלא הספקתי לכתוב פרק,
אני מעלה וואנשוט נחמד שכתבתי אתמול.
וואנשוט- סיפור בעל פרק אחד.

תהנו (:

&quot;טום, טום טום&quot; צעק ביל בעודו עם בוקסר בלבד, מחפש את אחיו בכל הבית, מועד טיפה במדרגות, נופל אך זה לא מונע ממנו לעצור את חיפושיו.
&quot;תשמיע קול, אני יבוא לעזור לך טומי בבקשה&quot; המשיך לצעוק מתעלם מהעובדה שאמצע הלילה והשכנים ישנים, ובטח צלמי הפפארצי עורבים לו בפינה, רוצים תמונה מפתיעה, ידיעה מחודשת, ומשהו אשר ייעשה תעלומות ועם זאת המון כסף.
הוא מחפש שוב, יודע שלא משנה כמה גרוע יכול להיות, הוא יימצא את אחיו החשוב לו מכל.
טום, אל תעשה לי את זה הלך שוב לחדרו, בפעם המי יודע כמה לחפשו שם. 
הוא ממשיך לחפש, יודע שהוא יימצא את מבוקשתו. יודע, בראשו, חושש בליבו.
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Jun 2008 12:14:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9441883</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9441883</comments></item><item><title>פרק 4- השארי איתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9397714</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי אנשים, טוב שמעו אין 30 תגובות וזה חד פעמי.
בגלל שיש כבר פרק 5 אפילו, אני מעלה.
אבל זה לא יקרה יותר ,
אנחנון לא נעלה פרקים כשיש מתחת ל30 תגובות.

תהנו מהפרק (:

ביל עלה לחדרו, גיאורג שעמד בפתח חדר השרות הביט בו.
&quot;מה יש לך?&quot; זרק במבט מוזר, &quot;שום דבר&quot; ביל לא הסתכל לעברו, וסגר אחריו את הדלת.
הוא ישב על המיטה מחזיק את ראשו בין שתי ידיו, &apos;מה יהיה איתי&apos;? חשב.
כל פעם, שהיה נתון במצב שכזה, הוא היה פותח את המגירה שליד מיטתו,
מוציא משם דפדפת, עט כחול ותמונה קטנה, שלו ושל כריס, היחידה ששמר.
הוא התבונן בתמונה, הם נראו מחובקים שם, ביום הולדתה החמש עשרה.
כשהעט בידיו הימינית, והדפים על בירכיו המקופלות הוא כתב את השיר הכי יפה 
שכתב עד אותו היום, כך לפחות היה נראה המצב בראשו.&lt;/o&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Jun 2008 21:06:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9397714</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9397714</comments></item><item><title>פרק 3 || שום דבר אינו חזר לקדמותו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9377813</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 3.
בלי הרבה חפירות,
ושוב סליחה על העיקוב.

תקשיבו, אנחנו משקיעות בפרקים,
ופרק 4 כבר מוכן,אני מתה לפרסם אותו.
אבל 16 תגובות כולל אותנו?
שזה רק 8 תגובות לפרק, תכלס?
אתם יודעים מה?
20 תגובות פרק.
רק בבקשה, הביקורות חשובות לנו.
מאיה.




&quot;נכון.&quot; אישרתי את מה שאמר. &quot;תגיד ראינו בסוף את הסרט אתמול?&quot; שאלתי בקול צוחק.
&quot;לא, מרוב כל הבלגן שחכנו מזה לגמרי&quot;.
ישבנו שם, כשביל מחבק אותי, צוחקים בלי לדעת למה.
&lt;P class=MsoNormal dir=rt&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 16:29:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9377813</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9377813</comments></item><item><title>פרק 2 . - לא צפוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9351294</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי,
תודה על ה30 תגובות בפרק הקודם,
אני מקווה ששני לא תכעס כי אני מעלה את הפרק,
כי הבטחנו היום, ואני לא יודעת עם יהיה זמן אחר כך.
קריאה מהנה.

&quot;כריס, כריס קומי כבר קומי!&quot; צעק ביל בכל החדר וניער אותי מצד לצד.
פתחתי את עייני, זה לא היה החדר שלי, שפשפתי חזק את העיניים והתרוממתי לשבת.
&quot;היית בטוח כבר שלא תקומי לעולם&quot; צעק לי ביל מהמטבח, חוזר עם כוס חלב ועוגיות.
&quot;נרדמתי פה?&quot; שאלתי, דואגת מעט שעשיתי משהו לא נכון אתמול בלילה.
&quot;כן, אחרי ששתינו קצת הרגשת לא טוב ולקחתי אותך לחדר&quot; הוא חייך אלי, היה משהו בחיוך שלו , משהו שנראה היה שהוא ממתיק סוד, הכרתי אותו הכי טוב בעולם, ידעתי שיש משהו שהוא לא אומר לי אך לא אמרתי מילה.
&quot;טוב ביל, ספר לי מה היה פה אתמול, אתה מסתיר משהו&quot; נכנעתי אחרי דקה של שתיקה.
ביל רק חייך, הוא שיחק עם העגיל שלו מה שגרם לי עוד יותר לחשוב שהוא מתאפק לא לומר כלום.
רציתי לצעוק אליו כבר שיספ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Jun 2008 14:55:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9351294</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9351294</comments></item><item><title>פרק ראשון || סיפור ט&amp;quot;ה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9344223</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי לכולם,
בידיוק שני כותבת את הפרק השני.
אז תהנו-
&quot;אתה באים, קאוליץ?&quot; שאלתי את טום וביל שעמדנו בכניסה למועדון אשר היה בכניסה לרחוב הראשי
&quot;פעם ראשונה, הכל נראה כ&quot;כ שונה&quot;. אמר ביל, וטום הנהן בראשו לאות הסכמה.
&quot;הופעתם במועדונים בעבר, מה זה כזה משנה?&quot; גיחכתי, מנסה להבין מה עובר להם בראש.
&quot;כריס, הולך להיות פה 70 איש,זה לא צחוק&quot; אמר טום. &quot;איפה גוסטב וגיאורג? דווקא עכשיו הם מאחרים,
ביום הכי חשוב בחיים שלי.? &quot; המשיך אותו ביל. 
שניהם נכנסו ללחץ בין רגע, ולא היה באפשרות אף אחד לעצור את זה. &quot;תאומים&quot; גיחכתי למחשבה הזאת.
&quot;אנחנו באים תירגע &quot; אמרו גוסטב וגיאורג פה אחד אשר ראו את ביל מסתובב במעגלים כאין מעשה.
&quot;בהצלחה לכם&quot; אמרה כריס והתיישבה בכיסא מול הבמה, ובוהה בטום, כהרגלה.
&lt;SPAN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jun 2008 11:34:00 +0200</pubDate><author>shan_t4@walla.com (סיפור על ט&quot;ה || שני ומאיה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556748&amp;blogcode=9344223</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556748&amp;blog=9344223</comments></item></channel></rss>