זהו, הסתיים לו החופש הגדול.

אם אני לוקחת אוויר עמוק לתוך הריאות וחושבת על כל הדברים שהספקתי בחופש הזה, אני מרוצה.

לחשוב שהתחלתי את החופש הזה מחוסרת עבודה, וברגע האחרון- נמצאה.

בהתחלה היא נראתה לי מקסימה, עד שהבנתי את הקושי שהיה כרוך בה. אבל... אחרי הכל עבודה לא אמורה להיות קלה -במיוחד לא כשעובדים בחנות צעצועים שהיא גם חנות לציוד משרדי- אבל בסופו של דבר לא משנה העייפות שהייתי נתונה בה ועצם העובדה שהייתי חוזרת ממוטטת מיום עבודה של 6 שעות, נהניתי!

עבדתי רק חודש אבל בחודש הזה צברתי לעצמי ניסיון וחוויות מדהימות.

משכורת ראשונה ו- אהבה...

האמת, שהאהבה הייתה חלק משכרון החושים שהיה כרוך בהתלהבות שלי מהעבודה הזו. הבנאדם הזה הוא ממש מדהים, ואם הוא רואה את זה.. אני רוצה להגיד לו שהוא ממש חשוב לי ושאני מצטערת על הכאב שגרמתי לו.

אחרי הכל, יחסים בעבודה הם מסורבלים ולא נוחים ועוד כשיש מישהו אחר בין הצללים.

אומנם את החופש לא ניצלתי בכלל כדי ללמוד- כדי לחזור על החומר למגמה שלי. אבל האמת? אני לא מרגישה פספוס.

אני מרגישה שלמה עם ההחלטה שלי להקדיש את החופש הזה אך ורק לכיף. וכייפתי, עם חברות שלי, עם חברים, וכמובן נסעתי לאילת עם עוד 7 מחברותי. אין מילים שיכולות למצות את ההרגשה שלי כלפי הנסיעה הזאת, נהנינו, בילינו, כייפנו, ולא חשבנו על כלום. היינו רק אנחנו, אילת ואיך אפשר בלי מריבות פה ושם

החופש הזה היווה בשבילי התנסויות ראשוניות מכמה תחומים. אם הייתם שואלים אותי בשנה שעברה אם רציתי שהחופש הגדול יתארך, הייתי אומרת בפירוש שלא.

אבל הפעם, הייתי נותנת לעצמי להתפנק עם חוויות נוספות למשך תקופה של עוד חודש, לא יותר.

בסה"כ סגרתי את החופש הזה כמו שצריך... וטוב לי :)

ועכשיו... י"א!

זה נשמע כלכך בוגר, כלכך סמכותי. אני לא כלכך יכולה להגיד אם כן או לא, אבל מה שאני יודעת זו שהשנה הזו היא לא כמו שכולם עושים אותה.

הרבה אנשים שאני מכירה עברו את כיתה י"א ולא זכור לי שהם מתו מזה או חלו כתוצאה מהלימוד. רוב האנשים שאני מכירה נכנסו לפאניקה רק מעצם הסתכלות על מערכת השעות שלהם. ומה לי יש להגיד על זה? כן. מערכת עמוסה. אבל צריך להתגבר על זה... צריך ללמוד כמו שצריך השנה כי זו שנה מאוד חשובה, שנה של השקעה אבל עוד מעט זה נגמר, י"א, י"ב ואז- צבא. ותאמינו לי, אנחנו נתגעגע לשנה הזו.

ומגמות, שהן מהוות אצלי במערכת 15 שעות לימוד שזה המון. אבל צריך להספיק בשנה אחת ללמוד את כל המסה המטורפת של החומר וכנראה שזו הדרך היחידה להספיק את הכל.

אבל לשמחתי, לקחתי מגמות שאני אוהבת. תקשורת רדיו וערבית.

הכל בהסתכלות קדימה, לצבא. יותר נכון למודיעין שאני שואפת להגיע לחייל הזה. ערבית, ידעתי כבר מכיתה ח' שאני הולכת לבחור במגמה הזו. אולי זה חלק מהאהבה שלי לשפות, או פשוט כי הוקסמתי מהלימוד הכללי של הערבית.

תקשורת רדיו הייתה שנויה במחלוקת עד הרגע האחרון אבל עכשיו אחרי כמה שיעורים אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון ואני לא אתחרט על זה.

בבוא היום אתם תזכו לשמוע אותי, בתוכנית הרדיו שלי.

אני מקווה שתהיה לכם שנה מדהימה, וממצה (בדיחה פרטית משיעורי רדיו).

שלכם,

גיתית השדרנית הראשית