היא יפה... כמעט כמו פֶּרַח.

את.

את פשוט 0.

0 אחד גדול, שלא שווה כלום.

את.

את פשוט סתם.

סתם עוד ילדה עבור כולם.

את.

את לא שווה כלום.

כלום את לא שווה עבור כולם.

וזה כ"כ מייגע, זה כ"כ כואב.

שרק את בודדה, שרק את כלום, שרק את מרגישה שאת לא באמת מישהו.

ואת רק איתן, יושבת איתן, צוחקת, מדברת שטויות, נהנת.

אך את לא באמת מרגישה שייכת.

את מרגישה שהן כ"כ שונות ממך, או שבעצם את שונה מהן.

הביטחון העצמי שלך כ"כ ירוד, ושלהן כ"כ גבוהה.

אולי את לא נגררת, כמו כמה אחרות, אבל את לא באמת שווה.

הרי לאף אחד לא איכפת.

כי את רק ילדה. (Just Girl)

אף אחד בחיים לא ירצה אותך.

אף אחד בחיים לא יסתכל עלייך.

אף אחד בחיים לא יתקרב אלייך.

תחושה של עצבות משתלטת עלייך.

ולא מניחה לך.

הרי את כ"כ רוצה מישהו, שיהיה איתך ברגעים הקשים, יעודד אותך וישמח אותך, וגם ברגעים הטובים, יצחק איתך ויאהב אותך.

והוא לא מגיע. ובחיים לא יגיע.

כי הרי את כלום.

ואת 0.

ואת לא שווה כלום.

ואיתן, איתן את לא באמת מרגישה שאת יכולה לדבר איתן על נושא כזה.

האמת שבכלל לא, את פשוט לא יכולה. לא יכולה ולא מסוגלת.

הרי הן כ"כ שונות ממך, או שאת שונה מהן.

ואת מסוגלת ויכולה, לדבר עם 2 בנות.

2 בנות לא מהחבורה הזאת, 2 בנות מדהימות.

אך הן לא יבינו. הן בחיים לא יבינו אותך.

הרי לאחת יש חבר, אז מה רע לה?

ולאחת, לאחת לא חסר.

היה לה קטע עם מישהו, וכאלה שירצו אותה לא חסרים, וכבר יש אחד.

והן מדהימות ואמיתיות, ואת מרגישה שאת באמת יכולה לסמוך עליהן, כי הן פשוט גורמות לך להיפתח אליהן,

מן תחושה לא מוסברת.

ע' ומ', אני אוהבת אתכן כ"כ.

למרות שרק אחת מכן יודעת על קיום בלוג זה,

ורק אחת יודעת מכולם על קיום הבלוג הזה,

והאחת הזאת היא ע'. ע' המדהימה והיפה. שאני כ"כ כ"כ אוהבת.

וכ"כ כ"כ שמחה שהכרתי אותה.

אז מה רע לך? מה יש לך? הרי כל החיים לפנייך.

את כבר מתלוננת? כבר רע לך? אז מה יהיה שתהיי יותר גדולה?

שהבעיות יהיו הרבה יותר גדולות מאלו שכרגע?

כשתהיי יותר גדולה ותסתכלי לאחור, תביני כמה הבעיות שלך היו קטנות. ממש קטנטנות לעומת מה שאת עוברת כעת.

אך את לא יכולה להתעלם מכך.

זה פשוט, את פשוט כ"כ רוצה את זה.

ואת יודעת שזה לא יגיע. לא יגיע פשוט.

מסקנה : מעדיפה לחיות בטלנובלה, מאשר לחיות את החיים האלו.