ככל ששנות חיי חולפות להן, ואני נקלעת לברוחים יותר ויותר גדולים ואני מבינה יותר ויותר כמה לא הערכתי מספיק רגעים קודמים שהיו לי.

אני חושבת שהשבועיים האחרונים, הזכירו לי טוב-טוב מה זה באמת "תקופה קשה".

אני חלילה וחס לא מזלזלת במה שעברתי גם ב-3 חודשים שקדמו לשבועיים האלו, זה היה מאוד מאוד מאווווד לא קל. אבל זה לא משתווה בקצת למה שקרה החופש.

בכל אופן!בקישור לכותרת- באיזשהו מקום, זה טוב מה שעברתי עכשיו, וזה טוב שזה קרה דווקא בחופש ולא על חשבון הבית ספר. מעכשיו-לתקופה הקרובה (עד שאשכח מזה שוב..חח) אני אעריך (וכבר מעריכה!) כל-כך הרבה יותר את מה שקורה לי.

כי עכשיו, אם קצת קשה לי, אני אומרת תודה על זה שזה רק קצת.

אם אני רועדת, אני אומרת תודה על זה שאני לא מתעלפת.

ואם אני בוכה, אני אומרת תודה שאני מצליחה לבטא את הרגשות שלי בדרכים בריאות.

כשאני נעלבת, אני אומרת תודה שיש מישהו שמספיק יקר לי בשביל שהמילים שלו ייגרמו לי להרגיש רע.

כשאני מרגישה בודדה, אני מתנחמת בעובדה שזה רגש יחסי לבדרך-כלל. כי בדרך כלל אני מוקפת בהמון חום ואהבה.(ותודה לכם על זה)

וכשאני יושבת וכותבת פוסטים על כמה רע לי וקשה לי, אני אומרת תודה שיש מי שישקיע מזמנו לקרוא אותם ולדאוג לי (כן, שוב תודה לכם P: )

תודה.

(חחח אני כותבת את הפוסט הזה לצלילי דיסק של יצירות של באך, ככה שכנראה בראש שלי הוא הרבה יותר קיצ'י ממה שהוא באמת XP )

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

מפגש.

כיף!

מצב כפית. אני. עכשיו. בתקופה הזאת. בפאקינג מצב כפית!

תודה לך אלוהים שהענקת לי את השעות החביבות האלו והזכרת לי כמה חיי חברה עושים לי טוב וגורמים לי בשניות לשכוח מהההכל!

ותודה לך שנתת לי זמן שבו היה לי רק קצת קשה :)

תודה שהענקת לי את היכולת לדעת לקחת פסק זמן, לעלות למעלה להירגע ולחזור בחזרה.

תודה שנתת לי את היכולת לישון טוב באותו לילה ותודה שבכלל אפשרת לי לפגוש כאלו אנשים טובים :)

סוף חופש נעים חבר'ס! תנצלו כל רגע ואל תתנו לעבודות להרוס לכם אותו

תגידו תודה שיש לנו חינוך והשכלה, תגידו תודה שיש לנו את היכולת לעשות את העבודות האלה ותגידי תודה שאפשר לפחות לעשות אותן אחריי הרבה שעות שינה- לא כמו בימי בית ספר ;)

3>