http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895"אם נשרוד את המבול הפעם, כל חיוך יהיה שונה, נגוע"heCopyright 2026 צ'יריוס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13466467<div align="right" dir="rtl">אני מסתובבת במסדרונות כשהראש כבד על הכתפיים ונדמה שהרגליים מתדלדלות להן על הקרקע, שניות מלהתקפל והטיח אותי על הרצפה, חסרת אונים וחסרת תירוצים לספק לעולם.נאנסתי בגיל 4. נאנסתי,הושפלתי,רומיתי,נוצלתי, אבל הכי הרבה- באותו היום,בסה"כ 4 שנים אחריי שיצאתי בקושי אל אוויר העולם,קרה דבר, שארך בסך הכל כחצי שעה שרודף אותי עד היום, בגיל 17. מכביד על כל צעד וצעד שאני מצליחה איכשהו לגדוע בבית ספר שאיכשהו הצלחתי לקום בבוקר כדי להגיע אליו אחריי מבחני קבלה שאיכשהו הצלחתי לפסל תנועה אחריי תנועה שיצרו ביחד איכשהו פיתרון מספיק טוב לתנאי המוסד.נאנסתי בגיל 4. ואני יכולה לספר לכם מנסיון, שסטיסטית כנראה שכ-8 מתוך 10 אנשים שקוראים את זה עכשיו, חושבים שאני מגזימה,חלשה,לא ממשיכה הלאה או מרחמת על עצמי. האדם ה-9 הוא כנראה סופר רגיש ואולי פשוט מכיר אותי מקרוב מספיק כדי לדעת שכל ארבעת התירוצים הנ"ל לא נכונים לגביי האופי שלי, וה-10 היא כנראהאחת משתי הנשים מתוך ה-10 שקראו את זה (לפי הסטיסטיקה של 1 מתוך 3) שעברה את זה בגיל צעיר ויודעת שכהגורל דואג לסדר לך פגישה עם הגיהנום כשאת עסוקה בלחפש את מקומך בעולם, לא משנה כמה</div>Mon, 17 Sep 2012 14:54:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13466467http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=13466467http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13434078<div align="right" dir="rtl"> מתחשק לי להקיא (מטאפורית, אני מקווה) את כל הגועל הזה בפנים, ואני פשוט לא מוצאת דרך. השירה היא לא מה שהייתה פעם. משהו שם חסום,לא מוסיקלי, לא זז לשום מקום הלחנה? לא קרה כבר כמעט שנה לא כתבתי חצי שנה שום שיר רציני ואני לא מדברת עם אף אחד אז מה עושים? בולעים כדור ועוד כדור ועוד כדור עד שהכל טובע בין כל הכימיקאלים בוקר- 20 מ"ג ציפרליקס יומי קבוע לטיפול מתמשך לדיכאון וחרדה צהריים-קושי לנשום-רסקיו-טיפות מצמחים להרגעה (או במילים אחרות-סמים שעדיין לא יצאו משומה מהחוק) ושעה אח"כ-לחץ בחזה-קסאנקס לשימוש חד פעמים להתקפי חרדה לילה-אף פעם לא נרדמת-10 מ"ג כדור הרגעה מרדיםמה שיפה בכל הסיפור זה שאני מקפידה לאכול אורגני,טרי,שטוף,וכמה שפחות מטוגן. פחח. תכננתי לנסוע החופש ל3 שבועות לצפון לסדנת ניקוי רעלים ואז להפסיק סופית להיות תלויה ככה בכל הכדורים האלו, אבל לא היה לי אומץ. כלומר, היה לי , מאוד. הייתי הכי נחושה שיש. ואז הגיע החופש הגדול-המלכודת הכי גדולה שיכולים לשים לחרדתיים ימים שלמים בבית, ניתוק מחברים, בדידות, חום,סינוור,יותר מידי זמן פנוי שהוא פתח חלון מובהק למחשבות לא רצויות,זמן</div>Sat, 25 Aug 2012 20:16:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13434078http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=13434078http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13424322<div align="right" dir="rtl">רוצה להיות דרמתיתרוצה תשומת לברוצה שיחבקו אותי חזק, רוצה בלב שלםאני רוצה להרגיש נאהבת באמתבאלי לחזור קצת לכתוב פה.. אני חושבת שזה חסר לי מבלי ששמתי לבתסבלו אותי? רק עוד קצת..</div>Sun, 19 Aug 2012 19:56:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13424322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=13424322http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13068734<div align="right" dir="rtl">התחלתי לפחד יותר מידי. כבר 9 חודשים. איך אפשר להבחין בין אהבה להרגל? נכנסתי לחדר שלנו ולרגע התבלבלתי. אין לי יותר ארון לבד, השמיכה זוגית, במתלה התכשיטים שלי יש טבעות שלה והחדר בכלל מוצף בניחוחות הבושם שלה. במבט לאחור אני לא יודעת להצביע על הנקודה בה עשינו את השינוי הזה מעולם לא החלטנו להפוך להיות כאחת מעולם לא הייתה שיחה שסביבה החלטנו שליותר מלילה אחד אנחנו לא יכולות להיפרד. זה לא מתאים לי, אבל פתאום חטפתי פאניקת מחוייבות. זו אומנם לא ה"פאניקה הקלאסית", אבל זו בהחלט הייתה פאניקה. ואם אעזוב עכשיו? אם אכיר מישהי/ו חדש/ה וארצה לעזוב? מה יקרה לה? ממתי אני כל-כך אחראית לחייו של בן אדם? ממתי מעשה חלקי שלי יכול להרוס עולם שלם של אחר? איפה הפרטיות שלי? מה אם ארצה לפעמים להיות לבד? לא אוכל לעזוב אותה כשהיא פה לא זכור לי שהפכתי להיות אמא לאחרונה.. אז התחלתי להכריח את עצמי לאהוב. לא ייתכן שהמחשבה שלי תזלוג מילימטר ימינה מהשביל שלנו. היא אפילו לא תתקרב לשוליים! אני אצעד באמצע השביל ואפילו לא אביט ימינה או שמאלה לבדוק אם בקרוב מגיעה פנייה שארצה לפנות בה. אז נכנסתי לתק</div>Wed, 22 Feb 2012 11:52:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=13068734http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=13068734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12927583<div align="right" dir="rtl">הלילה ניצחתי אותך. בחשכת עין תודעתי מצמצתי לכבודך ואתה היית כלבלב מפוחד. אינני זוכרת בדיוק מי היה הראשון להעלות את הנושא או מי טפטף את נחלת העבר אבל דבר אחד לא הצליח לחמוק ממני אותו מבט מפוחד כאילו השתילו את שלי בשלך. ואתה נאכלת ואכלת עד שובע נכנעת לאיתני פסגות מעשיך. אני זוכרת איך יחד צללנו לעמק השגרה ואתה בחיוך כאילו אמרת שהעשור ניצחת אתה אותי אבל לא עוד,שכוח נפש, מעתה כבודך שלי. ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס היה לי טוב אתמול. כל-כך סבלתי, שכבר הצלחתי להינות. ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני מתגעגעת אלייך.לא יודעת אם מגיע לי לחזור פוחדת שכבר שיגעתי אותך מעל ומעבר. אבין כל טיפת כעס שלך כלפיי. דיי מתסכל לחשוב שאת בטח היחידה שתבין לעומק את מה שכתבתי אז במקום לנסות אני פשוט שותקת. חח ועכשיו את בטח קוראת את זה ותוהה אם זה אכן נכתב עלייך אם אני באמת זוכרת כל הזמן הזה אני פוחדת לפנות ישירות כי שוב, אני באמת כבר לא יודעת אם יכאיב לך יותר אם אחזור או אעלם. מקווה שאת חז</div>Sat, 10 Dec 2011 13:33:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12927583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12927583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12891083<div align="right" dir="rtl">יום הפנאן עבר בהצלחה אז נכון, מהרגע שחזרתי הביתה אני עסוקה רק בלבכות, אבל אשכרה הצלחתי להינות היום! זה היה דיי מרשים.. :) אני חושבת שאני זקוקה לעוד ימים שכאלה, רק צריך לוודא שלא אגזים.. לא נראלי שהייתי הכי סימפטית וחביבה היום &gt;&lt;</div>Thu, 24 Nov 2011 20:00:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12891083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12891083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12889801<div align="right" dir="rtl">מחר יהיה יום פנאן. המוטו: זין על העולם (אבל כנראה שבמיוחד עלייה) המהות: מותר לי להגיד "זין" בלי לחשוב שזה לא בסדר. המטרה: להתנהג רגיל, רק לא לחשוב מה אנשים חושבים או איך זה נראה מבחוץ. השיר שמתנגן: "כשיירד מבול על הרחוב, אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב" התוכנית המפורטת: להיכנס לאיזה שיעורים שבא לי, להיות נחמדה רק למי שבא לי, להגיד את כל האמת, להבריז משיעור ולצאת לדשא של האוניברסיטה לצלם ולשיר, לא לחשוב על מה היא חושבת עכשיו. הסיבה: מגיע לי וכנראה שאני גם זקוקה לזמן איכות עם עצמי. לילה טוב חברים 3&gt; תודה על המילים החמות והחיבוקים בימים האחרונים. (נו.. מאלו מכם שטרחו אשכרה לשים לב מה קורה סביבכם.)</div>Wed, 23 Nov 2011 23:47:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12889801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12889801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12835787<div align="right" dir="rtl">טוב, הרבה זמן לא הייתי כאן.. אולי כי הייתי צריכה הפסקה מלתרגם תחושות למילים, אולי כי חיפשתי התחלה חדשה, ואולי כי פשוט הבנתי שהבלוג הזה הוא דרך נפלאה שלי לשקר לעצמי. מה שלא יהיה, הנה אני שוב כאן. אני כאן, אחריי תקופה שאני לא בדיוק יודעת איך לסכם אותה. לא במילים ובטח שלא במעשים.. אני מניחה שאני בשוק מעצמי. הולכת לבית ספר, לצוללת, מתפקדת, מדברת, נבחנת, מנגנת, שרה, מתמודדת, מתגברת וכו' וכו'. עבר עליי המון בתקופה הזו אבל בעצם כלום לא השתנה.. הליידי בארון. רבנו,השלמנו, שוב רבנו, נפרדנו, חזרנו אחריי 3 ימים (אנחנו לא באמת מסוגלות לחוד..), עוד 5 ימים חצי שנה. היא עדיין בארון. אני חרדתית. יצאתי מהבית, תפקדתי, נפלתי, קמתי, שוב נפלתי, התחלתי המון התחלות חדשות בחיי, התעלפתי, התעוררתי. אני עדיין חרדתית. אוף, אני לא יודעת. רציתי להמשיך את אותו הנוסח על כל הדברים בחיי, אבל מדכא לי לחשוב על זה ככה. אני גם לא באמת מאמינה בזה, אני סתם בשבוע מצוברח. פשוט בא לי להגיד לכם שיש לי המון אהבה לתת לכם רק.. בואו לקחת אותה כי קשה לי כבר לגשת 3&gt;</div>Fri, 28 Oct 2011 16:39:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12835787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12835787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12770927<div align="right" dir="rtl">חזרתי עכשיו מהים עם המשפחה. כמיטב המסורת השנתית, גם השנה נסענו לצפות בשקיעה האחרונה לשנה :) כמה רוגע, כמה קסם כמה הצלחה וכמה אהבה. יא בייבי! שתיהיה שנה נפלאה לכולנו מיי ייתן ובשנה הבאה אנשים יפסיקו לכתוב סטאטוסים טיפשיים בפייסבוק של:"שנה טובה!" במחשבה שזה באמת תורם משהו לעולם. (סליחה. יש לי בעיה עם שטויות כאלה..) אוהבת! 3&gt;</div>Wed, 28 Sep 2011 22:01:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12770927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12770927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12755322<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=QcAYjoYYm3A חח דוגמא נפלאה לאיך לתרגם שיר ולהרוס אותו לגמריי נוו כבר.. לעזאזל עם כל זה הרס עצמי הרס עצמי הרס עצמי שתסתום כבר &gt;&lt; מכירים את זה שהמצב שלכם לא באמת כזה גרוע, ואז כולם סביבכם סתם מכניסים אתכם לפאניקה ואתם משוכנעים שאתם חולי נפש? אהה רק לי זה קורה..? והאינסטינקט שלי אומר עכשיו למחוק את הפוסט הזה. כי.. הוא בוטה, טיפשי, חסר משמעות, ונכתב בהתקף עצבים, ואני מניחה ש.. לא מוציא אותי בתור שירי העדינה שכולם רגילים אלייה אבל דווקא בגלל זה אשאיר אותו. ועכשיו באתי לבקש מכם סליחה. כנראה שגם על זה אאלץ לוותר. "עכשיו תלמדי לאלף הרגלים. לקשור רצונות כמו סוסים לנשום בספירה לאחור עשר שניות וללכת." מספיק עם כל ההרגלים המטופשים שלי ו.. חדל פטפטת. ................................................................................................. אני מניחה ששוב אני מסתירה את הדיכאון שלי. (זה לגמריי בטעות.. אני כבר עושה את זה אוטמטית.. הממ..כוחו של הרגל? ) מחר אנסה שלא. או שפשוט לא אהיה בדיכאון.. זו גם אופציי</div>Mon, 19 Sep 2011 22:39:00 +0200shiri_mail@walla.com (צ'יריוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=551895&blogcode=12755322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=551895&blog=12755322