היום זה שנה מאז שהאקס המיתולוגי ואני נפרדנו.
כייאה לי- שנוטה לעשות סיכומי תקופות גם כשאין באמת מה לסכם- ישבתי לי היום ונזכרתי בכל האהבות החולפות או הרציניות שחיוויתי השנה.
כן, זו ללא ספק הייתה שנת הדייטים שלי. והאמת, אני דיי מתביישת להגיד את זה.
תמיד רציתי להיות בקשר בוגר ורציני שיחזיק איזה שנה ככה, אבל כנראה שעוד לא מצאתי את המתאימ/ה.
אבל בכל מקרה! חשבתי לי.. אם כבר עברתי שנה כזו, למה לא ללמוד ממנה משהו לפחות?
דיי מצחיק לחשוב כמה שונים כל האקסים שלי אחד מהשני.
כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, אבל הם חיים בגלקסיה אחרת לחלוטין.
אז.. הנה לקט מצומצם של האקסים:
האביר על הסוס הלבן- האקס המיתולוגי כמובן
הוא גבוה ובלונדיני, ולאחרים הוא נראה כמו חנון מחשבים טיפוסי, אבל כשמכירים אותו מקרוב, הוא יושב נפלא על תפקיד האביר על הסוס הלבן.
הוא מהאלה שייתפסו אותך בתקופה קשה, יספרו לך כמה עובדות מרתקות על העולם, ייקנו לך זר פרחים ובדיוק את השוקולד שאת אוהבת, ייגרמו לך להרגיש הכי מיוחדת בעולם, ירעיפו באהבה וחיבוקים, אבל.. כן.. מה לעשות... אחריי חודש, הוא יעזוב אותך ויילך להציל איזו נסיכה אחרת.
השחקנית-אהובתי (הנקבה) הראשונה
החיסרון היחיד בלאהוב בנות, זה שבניגוד לבנים- את אף פעם לא באמת תביני אותן..
כן, השחקניות האלה תמיד יהיו יפות, מיוחדות, חכמות, מעניינות, מחמיאות ומפלרטטות, אבל בעיקר- לא החלטיות..
יום אחד תמצאו את עצמכם מתנשקים לאור שקיעה בדיוק כשהציפורים עפות מעליכם והרוח מבדרת בשיערכם, ויום אחר-כך היא תמציא לך סיבה מופרכת ללמה היא כועסת עלייך ותדאג לביים איזו סצנה דרמטית שתשאיר אותך בוכה ימים ולילות במיטה.
אז כן, מעצבנות מעצבנות- אבל כנראה שזה תמיד עובד להן.
הייתי תקועה על הגברת יותר משנה.
הזה שיודע שבנות אוהבות לקחת את הדברים לאט, אבל הוא הולך עם זה מממממש רחוק..
כן, זהו סיפור דיי עצוב על בחור מקסים, מצחיק, חתיך ורגיש שיצאתי איתו 10 דייטים (כן, כן.. 10 דייטים!) עד שהוא ניסה לעשות את הצעד הראשון.
זה אומנם מדהים שיש עוד בנים בעולם הזה שלא חושבים רק על מין כל היום, אבל אחריי הדייט החמישי התחלתי לשאול את עצמי אם אני עד כדי כך מכוערת אם הבחור מוכן לבלות איתי שעות על גבי שעות רק בדיבורים בישיבה במרחק של מטר אחד מהשנייה ולא מנסה אפילו להחזיק לי את היד.
העיתונאי
זה האקס שגרר הכי הרבה תגובות מצד החברים שלי.
הוא כריזמתי, חכם, מעניין, כותב ומדבר יפה, מאוד מעריך אותך- ובמיוחד על הדברים הנכונים, אבל.. אין אחד בעיר שתגידי לו את השם שלו והוא לא יידע מי הוא. עד לכדי מצב שאת פוגשת אנשים רנדומאלים ברחוב שאין לך שמץ של מושג מי הם, והם שואלים אותך:" היי.. את לא זו שיוצאת עם אסף??" (שם בדוי) או לחלופין, אתם יושבים בבית קפה בעיר, הכל רומנטי ונחמד, אבל לא עוברות יותר מחמש דקות מבלי שניגש אליו מישהו לדבר איתו על סוגייה פוליטית זו או אחרת שכיכבה בעיתון הבוקר.
אז אחריי כמה שיחות מרתקות על מצב החסה במדינה, ועל למה ליברמן עדיין נמצא בכותרות, נאלצנו להיפרד כידידים.
זה שבורח בשנייה שיש את הבעיה הכי קטנה
יש בנים שלא מעוניינים לבזבז דקה אחת מהחיים על רגעי דאון קלים במערכות יחסים.
הכל הולך איתם מושלם; כיף לכם יחד, צוחקים ימים ולילות, לא מפסיקים לדבר לרגע, אבל מה? מספיק שהוא יספר בדיחה ולא תצחקי- ואת יכולה להגיד שלום לבחור.
אם לומר את האמת, אם מתחשק לכם איזו מערכת יחסים קלילה לקיץ- זו יכולה להיות אחלה של אופציה. אבל מנסיון- כל רגע בקשר הוא חרדה. צריך ללכת על ביצים ולהיזהר על כל מילה, כי פשלה הכי קטנה- והבחור בורח במקום להתמודד.
וההפוך ממנו-הלסבית שעדיין בארון- זו שנשארת למרות כל הסיבוכים
מה רע בה?
היא יפה, מצחיקה, רגישה, מבינה, עוזרת ותומכת, נחמדה ואדיבה, אבל פשוט.. עדיין בארון.
אין ספק שהפגישות החשאיות, הנשיקות החפוזות בלי שאף אחד ייראה, הסמסים שרק שתינו נבין, והשיחות באמצע הלילה (שאף אחד לא יישמע) מוסיפים לא מעט אקשן וכיף לקשר, אבל אחריי כמה זמן הבעיות מתחילות להתעורר וזה מתחיל להעיק יותר מידי.
הייתרון הגדול בילדה, הוא שעל אף כל הקשיים שלנו וכל הסיבוכים, "האהבה מנצחת הכל" ואנחנו לומדות עם הזמן להתמודד עם העסק.
עד כה, התרשמתי כי היא הטיפוס שמשתלב איתי הכי טוב,אבל אולי אני קצת משוחדת כי כאמור-היא הנוכחית.. כנראה שאם תרצו לדעת מה קורה איתה בהמשך, תאלצו להמשיך לעקוב בבלוג P:
שתיהיה שנה שטופת אהבה לכולנו! :)
3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
