במובן מסויים אני כועסת על עצמי שהיום מציינים 5 שנים לחטיפת גלעד שליט, ואני ממשיכה לחיות את חיי כרגיל.

מצד שני, גם אתמול הייתה אזכרה לאחותי, ומה שעניין אותי בכלל היה הבעיות שלי עם חברה שלי.

אז.. למה בעצם?

אני מאמינה שמה שיעיל בלציין אדם מסויים ביום ספציפי, זה שזה נותן ליגיטימציה בשאר ימי השנה להמשיך לחיות כרגיל ולהתעסק בזה רק באותו יום.

אבל במקרה של גלעד שליט, אני מאמינה שלהתעורר למצב רק ביום לציון השנה- זה קצת פטאתי. אני מאמינה שכל יום צריך להילחם על החזרה שלו. אני מאמינה שהתאריך הזה, הוא סתם תאריך שמזכיר לנו את גודל הזוועה, אבל הוא לא שונה מזה שאתמול הוא היה 4 שנים ו355 ימים בשבי.

כלומר, אני לא מבינה למה המספר העגול הזה גרם לכולם לכזו התרגשות היום.

או לחלופין, אני נושאת את אחותי כל יום בלב.

כל יום אני חושבת עלייה, כל יום אני מתגעגעת, וכל יום אני מתאבלת. אז מה תורמת לי האזכרה הזו?

אבל עובדה בכל זאת אני מרגישה אשמה. 

למה?

אין באמת הרבה היגיון.

אני מניחה שהחוקים שהחברה סיגלה לנו מהדהדים לי בראש. אבל בחשיבה מעמיקה, אני לא מאמינה שיש סיבה לעשות רעש מתאריך עגול.

מה אתם חושבים?