אז יצאתי לי מהבית ועשיתי סיבוב שכונתי עם האוטו ואפילו לא התעלפתי!

נכון שאתם גאים בי?

לא?

טוב נו..לא איכפת לי, העיקר שהצלחתי XP

הוו וגם אתמול היה יום ממש טוב.. ישבתי עם אבא והגיטרה בגינה ושרנו לנו בקולי קולות כמה שעות טובות. ואפילו לא היה לי איכפת שכל השכונה שומעת P:

אז אפשר קצת לראות את האור שבקצה המנהרה?

יום יבוא ונדע.. =)

.................................................................................................

אתמול מצאתי יומן ישן ישן שלי ואני חייבת להודות שזה היה אחד הדברים היותר משעשעים שקרו לי.

אם כי הייתי דיי בשוק מכמות הטמטום שילדה קטנה יכולה להכיל במוח אחד. אבל שיהיה ;)

בכל מקרה, הסיבה שחיפשתי אותו מלכלתחילה, הייתה כדי לבדוק האם במקרה כתבתי שם על מה שקרה לי בגיל 4 [ראה פוסט קודם (לא שתבינו משם מה קרה, אבל שיהיה XD) ]  ו.. טוב.. לאכזבתי הרבה גיליתי שלא כתבתי שם כלום..

אבל האמת שגם לא ממש חשבתי אחרת.. לא זכור לי שאיי פעם כתבתי על זה או חשבתי על זה יותר מידי.. זה תמיד היה אישיו מודחק אצלי..

"היה מה שהיה ועכשיו ממשיכים הלאה" היה מוטו חוזר שנהגתי לומר לעצמי כל פעם שזה עלה לי לראש..

עכשיו אני מבינה עד כמה הכל היה שכנוע עצמי.. אבל באמת שעד לפני יומיים, זה ממש לא הרגיש ככה.. לא היה לי מושג כמה זה מעיק עליי עד שפתחתי את זה.

טוב, בכל מקרה.. זה לא שיש לי כבר הקלה, אבל מה שכן, זה כבר ניהיה לי טיפה יותר קל להתעסק בזה..

כאילו.. מה זה "קל"?

זה אף פעם לא קל..

אבל פחות קשה בכל אופן..

שיהיה שבוע אחרון לבית ספר מקסים לכולנו :) 3>