איך סמס קטן וטיפשי (או לא כ"כ טיפשי P: ) יכול לשנות את כל היום...=)

אז יחסית (לתקופה האחרונה) לא עדכנתי הרבה זמן. זאת מאחר ו.. טוב.. אין לי זמן!

אז מה אני עושה כאן עכשיו?

ובכן, על שולחן האוכל מונחים שני ספרי מתמטיקה ודף מלא מספריי עמודים שאני אמורה לחרוש עלייהם ותרגילים ספציפיים שכבר עשיתי ולא הצלחתי. ליד כל אלו מונחים 48 דפים (כן, שמעתם נכון- 48) ועליהם לפחות שלושה תרגילים בכל דף (כן, לפחות זה אומר שיש דף אחד למשל שיש בו 10 תרגילים והממוצע הוא בערך 5 תרגילים לדף), על יד דפים אלו, יש עיפרון, מחק, מחדד,סרגל, מחוגה, מחשבון ודפים ריקים- כולם מחכים ררררק לי!

אבל.. חיחי אני פה XP

איך הגעתי למצב הזה?

טוב, גם אני שואלת את עצמי...

בכל אופן, התשובה היא שככה נראים חייה של מישהי שהפסידה 3 שנים לימודים ואת כל מה שלמדה לפני זה היא לא באמת זוכרת ומחר יש לה מבחן ענקי שאם תיכשל בו, יורידו אותה מה-4 יחידות- דבר לא רצוי בהתחשב בעובדה שאותה ילדה אנונימית שהיא פרי דמיוני בלבד רוצה שתישאר לה האופציה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה ועל כן היא צריכה לעשות 4 יחידות לפחות במת'.

בכל אופן, עבר עליי חודש לא נורמאלי.

השמעה ענקית בצוללת, מבחן באזרחות, ספרות(מגמה) ,ביולוגיה, מתמטיקה, אנגלית,היסטוריה, 2 עבודות גדולות להגשה,(עכשיו נשארו עוד 2 להגשה) ובטח שכחתי עוד כל מיני דברים...

ובנוסף לכל אלו, גם בתחום האישי לא היה שקט במיוחד. אבל גם לא הקדשתי לו יותר מידי זמן. אני חושבת שגם נכנסתי למין לופים של הדחקות שהצלחתי קצת לפרק היום (הלכתי ברגל למורה הפרטי שלי במת' ופתאום הייתה לי שעה שלמה רק לעצמי- דבר שלא היה לי המווון זמן). כמות התקפי החרדה הגדולים (ואני בכוונה מדגישה שהם גדולים, כי מהקטנים כבר למדתי להתעלם) הם לא נורמאליים, בלתי נספרים ובטח שלא בריאים.

אבל.. טוב.. עוברים עליי גם לא מעט דברים נחמדים :) אולי אפילו מאוד נחמדים XP

וואי עכשיו עברתי על הפוסט הזה שכתבתי וזה ממש מוזר חח הוא לא נראה כמו שחשבתי שהוא נראה. (כלומר, לא מבחינת המראה, מבחינת התוכן). אני פשוט במקביל כותבת גם דברים לבלוג הפרטי שלי (אגב, יש אחד כזה חחח) שרצוי שאף אחד לא יקרא אז אני לא באמת שמה לב לסדר הכרונולוגי של מה שכתוב כאן אז זה יוצא ממש לא כמו רצף המחשבות שלי XP

(אוקיי, תסלחו לי אבל שוב יש לי משהו ממש לא קשור חח)

הייתה לי השמעה ממש גדולה שעברה יחסית בשלום. (יחסית למה שציפיתי בהתחשב בעובדה שבחרתי שירים שבוע וחצי לפני ורק אז התחלתי לכתוב עיבודים.)

חשבתי שאחריי ההופעה אלמד את הלקח, אבל כנראה שלא למדתי ולכן אכתוב לעצמי מכתב קטן ברשותכם , וכך, (אולי) אזכה לזכור לעקוב אחר הוראותיו בפעם הבאה שאשיר מול אנשים:

שירי יקרה,

אני יודעת שכשאת בלחץ את לוקחת מסטיק כי זה מרגיע אותך (כמו לקצוץ ציפוניים- לתוהים שבינינו), אבל עשי טובה לאנושות..

אלללללל תעלייי לשיר על במהה עם מסטייייייייק!!!!!!!!!!!

תודה :)

טוב חבר'ס, פעם הבאה פוסט יותר מובן, מבטיחה XP

שיהיה לכולנו בהצלחה במבחן מחר,

שנמשיך לשמוח (כי שמח לי חחח) ושלא נפסיק לשיר (כי בהבזק המחשבות הרנדומאליות שלי שלא באמת קשורות לעולם, הגעתי למסקנה שהמשפט הזה הרבה יותר קריטי ממה שהוא נראה, וכנראה בין האיחולים שהכי הייתי רוצה שייאחלו לי)

3>

נ.ב.

חחח מה שכתבתי לבלוג הפרטי יצא 4 דפים שלמים בוורד. רחמים על עצמי בעוד כמה שנים שאצטרך לקרוא את כל זה XD

נ.ב. 2

וואווו!! אני כ"כ אוהבת את כפתור ה"שחזר" של ישראבלוג!!

איזה ילדה טיפשה אני, נכנסתי במקביל לבלוג השני  ואז כשלחצתי כאן שמור, זה אמר לי שהתנתקתי מהמשתמש שלי וזה מחק לי לגמריי את הפוסט. חטפתי פאניקה ונרגעתי כעבור דקה בהימצא כפתור השיחזור :)