אחרי לא מעט תירגולים, ותיסכול מעמיק החלטתי להביע את דעתי בנושא :החיבור

לדעתי החיבור במתכונת החדשה פוגע בנבחנים משום ש,

  במסגרת בתיכון, בעת בחינת התלמידים ביחידות הלשון, אשר מונות שתי יחידות, ישנה יחידה הנקראת: חיבור, שבתקופתי לא נילמדה כלל אלא עשיתי יחידה אחת בלבד בכיתה י'. הדבר מוביל לקושי עבורי וכמוני עוד מספר נבחנים שכעת נבחנים במתכונת החדשה. לא נשכח שכלל שההתנסחות של תלמידים היא ברמה של סטטוסים בפייסבוק! וכעת הם מתבקשים לכתוב חיבור המונה לכל הפחות 25 שורות עד 50 !

   לכל היותר הזמן שמוקצב עבור, העלאת נימוקים + בחירת סדר הופעתם + עריכתם ובניית פסקאות + בדיקת הגות הטקסט, הוא 30 דק!

אמנם, הם הצהירו כי הם מודעים לכך שמודבר בטיוטה, אבל הניקוד ניתן בשני תחומים שהוא תחום התוכן שבא לידי ביטוי בהפגנת חשיבה ביקורתית ובתחום ההתבטאות: שפת הכתיבה - רמת לשון. שני הנושאים הללו מאוד קריטים לחישוב הציון והזמן שהוקצב מקשה להוציא את הרעיון מהכח לפועל. אך גם חשוב לציין כי במידה ולא הובנה המטלה - החיבור כבר לא יעמוד בדרישות: מכאן נובע שמטרה נוספת של החיבור הינה להוכיח הבנה והסקה שדיי והותר בפרקים המילולים בבחינה שקיימים עד שלושה פרקים, ישנם לכל היותר תשע שאלות בכל פרק ! (כך ש9*3=27 שאלות לכל היותר שבודקות את הבנתכם!)

  עד כאן, הצגתי את דעתי על בניית החיבור מבחינת התוכן, אך זה לא מסתכם בכך משום שהזמן הניתן לכתיבתו (אני אחזור על זה עוד הרבה) שהוא לכל היותר 30 דק על הכותב לוודא שיש רצף בכתיבתו, במילים אחרות צריך לשים לב לפרטים הקטנים כגון: פיסוק נכון, כתב קריא, עובדות נכונות, שימוש נכון בביטויים וכו. אחרת: ערך הציון יקטן משום שהבודק, כן הבודק פשוט לא יצליח להתרכז בקריאת חיבורו משום שקרא עוד אלפים כמוהו באותו היום ויפגע בציונו של הנבחן.

  בנימה זאת אני גם אעלה את נושא החיבור בכל בית הספר לספיכומטרי והמכונים, מדובר בנושא חדש שהחל מאקטובר 2012, ניתן להרגיש כי המורים עצמם אינם שולטים כל כך הנושא וכי אינם בטוחים במה יש ללמד. במהלך שיעור פסיכומרי שחוויתי המורה טענה כי אין דבר כזה חיבור מושלם, בכל חיבור ניתן למצוא פגם, מכאן השאלה היא : למה? למה הנושא קיים בכלל אם בברור שאין לי אפשרות לקבל את מקסימום הנקודות, למה שאני ארצה להמשיך ולנסות להגיע לקצה אם נאמר לי שהקצה כלל לא קיים?! נשמע אבסורדי נכון? אני יכולה לתת דוגמה רק מהמוסד שבו אני נבחנתי שעבור החיבור שנכתב על ידי התלמידים, הוא נבדק על ידי בודקים חיצוניים שמנוסים ומעבירים סדנאות בנושא באוניברסיאות, אולם התלמידים מעולם לא באים במגע איתם אלא רק עם המורה שלא בקיא בחומר. אבל הינה לכם שאלה: "מה עדיף לפתור מטלה אלגברית שמלווה אותנו במשך כל שנות התיכון ולדעת שבמידה וצדקתם הרווחתם מבחינה סטטיסטית או שעדיף להסתמך על חיבור המלווה בנושא לאו דווקא תתחברו אליו ושלא ניתן לדעת אם המלל שכתבתם נכון או לא נכון?"

  לסיכום, הנושא הזה נורא מתסכל אותי משום שאני מאוד אוהבת לכתוב ונראה שהחיבור בפסיכומטרי רק מוציא לי את הרוח מהמפרשים! אפשר להעלות נימוקים נוספים אבל נדמה לי שהמעמדה שלי מספיק ברורה