בין זינוק לזינוק

עדיין חולה

אני בבית, בגימלים. אלה ימים שיצא שלא קריטי מבחינתי לא להיות בבסיס. יצא סבבה.

יום ירושלים

מישהו בכלל זוכר? ואם מישהו זכר בטעות אחרי שהסתכל ביומן, מישהו יודע מה בכלל חוגגים....?

ככה זה.

חצי עיר חרדית, חצי עיר ערבית, רובה מוזנחת, ולמרות שהיא עיר בירה, אף אחד כמעט ולא מגיע אליה, למרות שכולם יודעים לזיין את המוח על כמה היא קדושה וחשובה.

וככה זה, כשיום האיחוד של העיר הוא בעצם גם יום הפיצול שלה, ושבעצם די הפסדנו את העיר, ואין בכלל על מה לחגוג, כשברור לכל מי שמבין שאת החצי המזרחי נצטרך כנראה לתת, ומגיע לנו שניתן. חרדים לא חוגגים, כי הם לא מאמינים במדינה. ערבים לא חוגגים, ממש מאותה הסיבה, למרבה האירוניה. חילונים פשוט לא מאמינים. רק דתיים, חובשי הכיפות הסרוגות, בני עקיבא, מקום שבאתי ממנו לא מזמן, יוצאים בריקודים- הריקודגלים- ומציפים את העיר ביום הזה בהמוניהם. ותאמינו לי, הם המונים בלי עין רע. מפגש ארצי חד שנתי. הזדמנות נדירה לפגוש את כל הארץ. היה כיף במפגשים האלה.

ירושלים זו עיר שאני מטייל בה הרבה. לאכול פיצה בקרדו, ללכת לשושן, לאומן, לפגוש חברים מהרובע, לטייל ב"מחנה", לנשום אוויר. להרגיש בכפר, ולהיות בעיר. יש שם משהו שונה.

עוד חודש, במצעד הגאווה בעיר, נחגוג אנחנו, ההומואים, משהו שכולם כבר שכחו- הוויה חילונית, כפרית, כיפית, חופשית- של ירושלים. ושוב, להזכירכם, עיר הבירה שלנו. של כולנו. 

משקפי שמש

קניתי חדשים! =] הגיע הזמן... עד שמשקפי הפאואר ריינג'רס הישנים לא נשברו, לא הלכתי כדי לקנות. ככה זה. אתה מתפנה לדברים חשובים שנראים לא חשובים רק כשאתה באמת חייב. ניצלתי את יום הגימל כדי ללכת ולבחור. התאהבתי מייד במתכתיים של ג'ורג'יו ארמני.

במחיר התאהבתי פחות....

ראיתי יפים לא פחות ממול, של אירוקה.

אז מה קניתי בסוף....? חייל או לא חייל...?

איך...?

שבוע הספר

אז כבר מזמן זה נהיה חודש שלם ולא שבוע, אבל המבצעים התפזרו להם בהתאם. בכל מקרה, אני ממש לא הולך לפספס את ההזדמנות להגדיל את המלאי שלי בעוד כמה ספרים יפים וחדשים. הלואי רק שאמצא את הזמן לקרוא אותם...

הופעה בעיתון

הופעתי השבוע בעיתון. אמרו שיצאתי חמוד. איזה כיף לי....!  =]

אם רק הייתם יודעים מי כותב לכם פה.....   =P