לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין זינוק לזינוק


יומנו של תייר בעולם מוזר. הגיגים, מחשבות, רעיונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

יומולדת


אז למי שבמקרה לא נמצא עכשיו במצב שדגים, בשר וסיגריות נמצאים בו בדרך כלל (מעושן, לקשי המעקב מביניכם), ודאי שמתם לב שמונה החיים שלי בצד ימין מראה 21, ואפילו זכיתי בבלון אדום בודד, מתנת ישראבלוג. לא שאלו אותי לגבי הצבע, אבל באדום הייתי בוחר.

 

גדלתי בשנה.

 

רע לי.

 

רע לי ממש.

 

אני מרגיש חסר ערך. אז ממש כמו הורוסקופ, על שלל התחומים בחיים שלי, משפיעים כוכבים שחורים, שנמצאים לא במזל סרטן ולא במזל עקרב, אלא כאן, על הארץ.

 

תאקלים עם המפקד שלי, אי מציאת מחליפים לי ולחיילים שלי, ובעיות עם השחרור משפיעים לרעה על תחום העבודה שלי.

 

הזנחה כוללת של התחום, מטענים רגשיים וחוסר הערכה עצמית משפיע לרעה על התחום הרומנטי.

 

אבא חורג, מפרנס יחיד בבית, שמקנא בי ופוחד ממני, גורם לי לחיות במשטר צנע קפדני, ומשפיע לרעה על התחום הכלכלי שלי.

 

המון חברים שכחו ממני. שכחו מיום ההולדת שלי. אני אף פעם לא שוכח. זה לא הוגן.

 

השנה האחרונה היתה ממש מעפנה. השנה בין גיל 19 ל-20, היתה שנה קשה כל כך, וציפיתי שלאחריה תבוא שנה שבה אתקדם בחיים. ובכן, התקדמתי. אבל צעד אחד מתוך שביל ישראל שלם.

 

ושנים זוגיות אמורות להיות אצלי טובות יותר. ככה היה בדרך כלל.

 

21 זה גיל ממש מבאס. כל ה"ואחדים" מאוד מבאסים. החלפת הקידומת היא עוד סיבה לחגיגה, שהגעת לגיל הזה, שהשלמת עשור. אבל השנה שלאחר מכן היא כבר סימן שהתחלת, שהתבגרת, שהזמן רץ ושאתה לא מספיק כלום. מסריח משהו.

 

אבל ידידיי, מתוך הרגשת גועל הנפש שאני חש כרגע, מציץ לו כבר ראשו הגרעיני של הטיל שעליו אני אטוס חזרה למעלה. קנגרו שכמותי נמצאים רוב חייהם בקפיצות, ולא מפסיקים לזנק. כי ככה אני- מתוך המקום הכי נמוך, הכי קל לי לראות ולהתמקד במקום הכי גבוה.

 

ולשם אגיע.

 

"תחת הנעצוץ יעלה ברוש, ותחת הסירפד יעלה הדס"- מתוך ספר ישעיהו, ספר שאני מאוד מתחבר אליו, מכל הספרים שבתנ"ך.

 

ואם כבר שירה, אז אנצל את המעמד לפרסם שיר שכתבתי בנושא:

 

על ספינת מפרשים שט ליבי התוהה

באוקיינוס סוער, ללא אופק, תועה

אם אמצא את החוף- לא אדע

הנה הספינה על עוד גל שוב מעדה.

אך ליבי, לא יפחידנו ים סוער.

אעבור כל גל, אדלג מעל כל משבר.

לאן שתיקחנו הרוח, לשם ישוט ליבי

באומץ לב, צופה על הים כמצביא.

כי יודע ליבי אשר הוא נועד

לכבוש כל חוף, לשוט עדי עד.

כבר חצה ליבי אוקיינוסים וימות,

עבר על פי שאול, הביט מטה בתהומות

כל אויב וצר כי קם לו- וימות,

גם המוות עוד יצליח לרמות.

כי ליבי שלי, לב זוכר ומגשים חלומות!

 

שיהיה לכולנו לילה בהיר ונטול חומרי נפץ.

 

נכתב על ידי , 23/5/2008 03:40   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, צבא, עבודה, סיפרותי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

10,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לarvandor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על arvandor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)