ההתחכמות, הציניות, ההתאהבות, ההתבגרות.

שוב הולכת ברוטשילד,

כבר לא אכפת לי אם תעבור.

שוב הולכת ברוטשילד,

כבר לא אכפת לי לחזור ולזכור.

שוב שומעת שירים שאהבת, בלי להעביר תחנה.

וכשמישהו בדלת, כבר לא מחסירה פעימה.

טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי.

טיפה טיפה אני אוספת, את השקט שלי.

אולי אפילו מתייפה,

טיפה טיפה

תשעים וחמש דקות סרט, לגמרי שכחתי אותנו

השחקן לא הזכיר לי אותך, הסיפור לא מזכיר את שלנו.

והמספר אצלך, אני כבר לא בטוחה אם נגמר ב7 או 2

וככל שאתה נעלם שוב זורם לי הדם ללחיים

טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי,

טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי.

אולי אפילו מתייפה,

טיפה טיפה