<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ההתחכמות, הציניות, ההתאהבות, ההתבגרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Anne Boleyn.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ההתחכמות, הציניות, ההתאהבות, ההתבגרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382</link><url></url></image><item><title>49 קילוגרמים,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=12088820</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה המשקל הנוכחי.
אני פשוט בולסת, ובולסת, ובולסת. מאות קלוריות.
ואז הבטן נפוחה, וכואבת, ואני רוצה למות. אבל זה עובר, ואז אני בולסת שוב. עוד כמה מאות.
אחרי זה אני נשקלת, ורואה שעליתי קילו וחצי, ואני שוב לא מסוגלת להתקלח, כי זה דורש לראות את הגוף השמן שלי עירום.
אז אני בולסת, שוב. כי זה נורא להרגיש שהמשקל שלי לא משתנה.
ואז הוא משתנה, ובשלב הזה הייתם מצפים שאני אעצור, אבל אני רעבה. אני רעבה מתסכול, כי אני שמנה, פרה, מכוערת ודכאונית,
ואני באמת צריכה להוציא את זה בצורה כלשהי. אני רעבה כי אני כל כך ריקה מבפנים,
ואוכל ממלא אותי, לחמש דקות בערך, וזה חשוב. כי אני אוהבת שיש לי טעם לחיים.
אל דאגה, אחרי זה אני צמה איזה שבוע, בעצם, על מי אני עובדת. הפסקתי לצום לפני חודשיים, זה הלך עם המוטיבציה.
אני פשוט ממשיכה לאכול.
חודשיים,
זה פרק הזמן הנוכחי שאני לא לבד.
מישהו מצליח לסבול אותי כבר חודשיים שלמים, זה לא יימשך לעוד הרבה זמן.
אף אחד לא רוצה מטומטמת שלא מורידה חולצה כי היא מתביישת בבטן שלה, ובקושי נוגעת בו כי היא מלאה בחוסר בטחון עצמי.
בטח לא אחת כזו שהיא כלבה נוראית, ומוציאה את החוסר בט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Oct 2010 13:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=12088820</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=12088820</comments></item><item><title>לא מעוניינת להישאר פה,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11966398</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבלוג הזה עושה לי רע.יותר מדי זכרונות לא נחוצים, אפילו אלה שנמחקו.כאן עכשיו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Aug 2010 09:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11966398</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11966398</comments></item><item><title>שימי את זה מאחורייך, כי הגיע הזמן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11799978</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;את לא יכולה להישאב למקום הזה כל פעם מחדש, את חייבת להבין שזה נגמר.את היית בן אדם שונה, הוא היה בן אדם שונה, היא היתה בן אדם שונה.התבגרתם, התפתחתם. זה סיפור חדש עכשיו, עם סוף יפה יותר.את בשליטה, אף אחד לא ישאיר אותך חשופה הפעם. אף אחד לא יגרום לך לבכות ככה שוב,יש לך את הקיר, זוכרת את הקיר? עבדת עליו ככ יפה. בנית אותו בהשקעה, בחוכמה, חיסנת את עצמך לחלוטין לסביבה.אל תתמוטטי עכשיו. זה לא שווה את זה. אל תבכי בגלל מי שהיית, אל תבכי בגלל מה שקרה.אל תנפצי את העבודה הקשה על הקיר הזה, הקיר הוא חשוב.אף מהלומה לא תפגע בך עכשיו, את טובה יותר, את חזקה יותר, חשוב מכל, את חסינה.עברת יותר מדי בשביל להתפרק עכשיו.שימי את זה מאחורייך,לעזאזל, הגיע הזמן.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 May 2010 00:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11799978</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11799978</comments></item><item><title>אנחנו דור מזויין.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11461143</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דור יותר מזויין מהמסוממים האלה, והרבה יותר מזויין מהגייז. 
אנחנו דור מזויין, כי אנחנו פשוט שילוב של הכל, רק בפחות. פחות אמיתי, פחות חכם, פחות מציאותי,
הרבה יותר וירטואלי. וזה ידפוק אותנו. 
אחד אחד נצא מזויינים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Dec 2009 22:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11461143</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11461143</comments></item><item><title>אני לא זקוקה לך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11400289</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנימסוגלת להרגיש גם בלעדיך, באמת שכן.
אני לאצריכה אותךכדי לא להיות שרויה במצב של תרדמת,
יש לי אופי גם בלעדיך. אתה לא מה שמניע אותי,
לא מה שגורם לי לרצות לקום בבוקר כל יום, לא.
יש לי המון סיבות אחרות, והחיים שלי יהיו טובים גם בלעדיך.
אני לא תלויה בך, אלוהים, אני בכלל לא בן אדם תלותי. אני עצמאית. 
עצמאית שלא זקוקה לך.
ואחרי ששיכנעתי אותך בבולשיט הזה, הגיע הזמן לשכנע את עצמי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Nov 2009 18:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11400289</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11400289</comments></item><item><title>ממוצע 92.7</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11391870</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא מספיק, זה עוד לא מצויין,
וממש לא הצטיינות יתרה. יש לי הרבה לעבוד.
תאחלו לי בהצלחה?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Nov 2009 18:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11391870</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11391870</comments></item><item><title>זה לא ייגמר לעולם, אה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11376750</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני ארד ל47, אהיה מאושרת,
אוכל, אעלה ל50. אשנא את עצמי שנאת מוות.
שוב אוכל, אעלה ל52,
ואז אצום שבוע רק כדי שהכל יתחיל מחדש.
זה לא נגמר, וזה גם לא ייגמר.
זה מעגל כזה, שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב.
ונחשו מה? אני לא אוהבת את זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Nov 2009 21:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11376750</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11376750</comments></item><item><title>אני צריכה מישהו לדבר איתו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11350220</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קשה כשאין. כי יש כל כך הרבה שנאגר בפנים,
כבר כל כך הרבה זמן, שכל דבר קטן גורם להר געש פנימי.
ואין על מי לסמוך, ולמי לספר. 
אין כזה שלא ישפוט, שיבין, שיגרום לי להרגיש בטוחה.
יש את התרגיל הזה, ששני אנשים עומדים, אחד לפני השני,
והשני צריך ליפול לידיים של הראשון, ככה סתם. לבטוח בו לחלוטין.
אני לא נופלת. פשוט לא כזאת שנופלת.
לא מסוגלת, כנראה שאני לא בנויה ככה, או שלא תפסו אותי יותר מדי פעמים.
ואפשר לחשוב שאני בודדה, ועלובת חיים ולא יודעת מה זה חברות אמת, או הרגשת ביטחון.
מה זה כבר משנה? גם אם היה מישהו שיתפוס אותי,
אני לא מהנופלות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Oct 2009 16:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11350220</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11350220</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11301597</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I could say that I don&apos;t care,
but the truth is I&apos;d follow you anywhere.
I&apos;ve been waiting such a long, long time,
don&apos;t you dare change your mind.

אלוהים, אני כל כך צריכה מנוחה מעצמי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Oct 2009 03:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11301597</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11301597</comments></item><item><title>51.2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11286173</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תקופת החגים דופקת לי את התוכנית לרדת במשקל,
יותר מדי ארוחות משפחתיות עם נעיצות עיניים בסגנון &apos;אנחנו יודעים מה את עושה כדי להיראות ככה&apos; מכל בן אדם במשפחה.
עוד מעט וזה נגמר, ויהיו לי עוד שלושה חודשים לפני שאני אצטרך להכריח את עצמי לאכול פסטה,
כדי שיפסיקו לצעוק על ההורים שלי שיש לי מחשבה מעוותת ושהם לא דואגים לי כמו שצריך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Oct 2009 15:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne Boleyn.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549382&amp;blogcode=11286173</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549382&amp;blog=11286173</comments></item></channel></rss>