החיים כפי שהם

רציתי לאחל גמר חתימה טובה לכולם, ואין לי זמן לעדכונים נוספים. צריך לישון, מחר צבא. אולי לא נסגור את יום כיפור, אבל צריך להחזיק מספר רב של אצבעות בשביל שזה יקרה...

לילה מוצלח לכולם וצום קל למי שצם.

יאוש. מנצחת בהפרש קטן.

אין לי זמן לשבת ולכתוב את הפוסט הראוי. שבוע הבא, אני מבטיחה...

אני מתגעגעת לזואי, אני מתגעגעת לעדי, אני מתגעגעת לשיחות עד ארבע בבוקר עם אלה בדיבורים על כל מה שמרכיב את המושג "חיים", אני מתה לראות את יונתן כבר המון זמן ולא יוצא לי, אני לא מצליחה לשמוע מוסיקה בלי לקשר אותה לאנשים.

ואני שוב לא מתגברת על געגועים שלא צריכים להיות. והיה עוד משהו שרציתי לומר באופן דחוף. טוב, לא משנה.

יאוש. צריכה לישון, שבוע קשה, בסוף ים.

עוד 45 דקות אני מתחילה במסלול חיי כחיילת. אני לא יודעת ממש איך להרגיש עם זה, ולמען האמת- אני גם לא ממש רוצה שתהיה לי דרך אחת להרגיש.

מצטערת אם לא הספקתי להפרד מכולם, אבל היי- בקרוב תצחקו עליי במדים :)

יאוש. 2,3 הקשב!