בבהייה אל האוויר העומד בקומה הטמונה בקרקע, בקצה המסדרון מעבר להמולה ולריצות ניצב אחד. הוא משך את מבטי ולא יכולתי להאמין שאדם זה עומד בקצה המסדרון שלי, הוא הרי כל כך רחוק ממני. קראו לי לשנייה, וכשראו על פניי דאגה ותמיהה אמרו שזה לא חשוב לעכשיו. מיהרתי להסתובב חזרה והוא לא היה שם יותר.
החזרתי את תשומת ליבי לסיבת הקבורה שלי באדמה, ופתאום נשמע קול חבטה. הוא נתקף, ואני צרחתי. הוא איים לקרוע את עצמו, חברותיי המשיכו כרגיל ואני בוכה ומחזיקה אותו.
העיניים נעצמו לרגע ואני מרגישה אותך קרוב. אתה נוגע בי בקצה האצבע ומתקרב, הנשימה שלך מורגשת אבל לא נשמעת כלל, הריח שלך מתחיל להתפשט באיבריי. אתה מחבק אותי, אבל אני לא מרגישה את הידיים שלך, רק הבטן שלך נצמדת לגב שלי והחום שלך מפשיר את הגעגועים עד שנעלמו.
העיניים נפקחות, קמה באימה כי נעלמת פתאום. הראש נחבט בברזלים, הכאב מעומעם והתעלפתי לישון.
מחשבותיי נעות עם הגלים לכיוונה. לא הכרתי רגשות בעוצמה כזו לאישה אחת, ובשכשוך רגליי במים אני מדמיין את דמותה פוסעת לצידי.
אני מתגעגע, אך אין בי את המילים הנכונות לתאר את התחושה המדוייקת. לא רק כמיהה לגופה, אלא לכל מה שהיא נושאת עימה: ריחה, חיוכה, צחוק עדין כשהמגע שלי מרעיד אותה. אני מרגיש לבד וביחד, ויודע שאיתה אני שמח ובטוח.
אני שואל את עצמי האם תחושות מסוג זה יכולות להסתיים, ועונה בהינד ראש שכן, אבל לא איתה.
למרות שחבורת שלי צוחקות עליי, אני אוהבת להיות עם "ראש של גבר" בכל הנוגע למערכות יחסים. בלי קנאה, בלי עצבים על "היית אמור להתקשר אליי", בלי לצפות ממנו שיזכור מתי השלושה חודשים וחצי שלנו (כי איך אפשר לשכוח דבר כזה?!). האם יש לי ציפיות נמוכות? אולי, לפחות ככה חברות שלי טוענות, אבל מה זה משנה?
אני אחכה לראות אותו, אבל אבין אם יש דברים שבגללם זה לא מתאפשר.
הוא רוצה לראות את חברים שלו ולא אותי? בסדר, רק שזה לא יהיה בסיטואציה של כעס או שהוא יודע שאם לא עכשיו אז לא נתראה הרבה זמן.
לא איכפת לי לנסוע כמה רחוק שצריך על מנת להפגש, אבל כשנהיה יחד- שנמצה את הזמן.
שכח את יום ההולדת שלי? לא נורא, יש עוד הרבה כאלה בהמשך.
אני לא אתקשר באמצע הלילה סתם כי בא לי לדבר, בטח לא כשהוא ישן.
רק שלא יפחד לדבר איתי או להגיד לי מה מפריע לו. שידע שהוא יכול לבקש, אבל לא תמיד אני יכולה לתת.
שלא יצפה ממני לדעת הכל מבלי שהוא מדבר איתי. אני לא אוהבת רמיזות ולא טובה בלתת אותן בעצמי.
שיהיה כן איתי. אני מצפה מעצמי לאותו הדבר.
ועדיין, אני מרגישה בחורתית כי אני מתגעגעת מאוד. וחושבת על זה שבא לי שיישן איתי.
יאוש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
