החיים כפי שהם

אחרי שלושה ימים הכאב עובר וכבר לא זוכרים מי הכה בך בראש, איפה נפלו הזכוכיות ובאיזה צבע הן בכלל היו. אחרי הזמן הזה שבשבילי נמשך כמו נצח אי אפשר להבדיל בין ימין ושמאל ובין עבר לעתיד. הכל מתערבל לכאב ראש אחד ויחיד שצועק: אני לא יודע מה לעשות עם עצמי עכשיו, בדיוק כפי שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי אז. אי אפשר לראות דבר מעבר למה שהיה, כי זה כל מה שיש, כי מה שקיים עכשיו הופך להיות עבר בעוד שנייה.

כל המוח שלי מאיים להתפוצץ ויש לי דלקת בדרכי השתן. שיגיע כבר סוף השבוע הבא כי לא בא לי שזה ייגמר. בא לי עוד אייריש קרים כמו אתמול.

אני מחכה ליום חופש שלי ביום חמישי הבא, לסדר את הראש וקצת את החיים.

לילה טוב ושבוע נפלא,

יאוש. שני-שלישי בריתוק בבסיס. כיף חיים.