טוקיו הוטל

פרק 6:

"אני יודע שזה נשמע כמו תירוץ.....אבל".

"אבל"?? חזרתי אחריו בתוקפנות.

"אבל, אני כמעט בטוח שהיא סיממה אותי!!"אמר.

"חשבתי שעם עברת את כל הדרך עד לפה...לפחות תגיד את האמת"....אמרתי כשדמעות עמדו העיניי.

"אבל זה כל כך מוזר.....אני כמעט לא זוכר כלום ממה שקרה" אמר.

השתתקנו, עמדנו אחד מול השני, ואני מסתכלת לו בעיניים ובתוך תוכי פשוט צורחת למה??

ביל הסתכל אליי....גם לו עמדו הדמעות בעיניים.

"אני יעשה בדיקת דם!!" הכריז.

"אבל אתה מפחד ממחטים לא??" שאלתי.

"נטלי...אני כל כך אוהב אותך" אמר.

זאת הייתה הפעם הראשונה שביל אמר לי את זה.

כבר התחלתי להאמין לו, אבל פשוט לא יכולתי להשאיר את זה על סמך האמונה שלי.

_ _ _ _

למחרת בבוקר הלכנו לעשות לביל בדיקת דם, כל אותו בוקר פשוט לא יכולתי להסתכל עליו, לא דיברתי איתו בכלל.

הגענו לרופא וביל התיישב על הכיסא, ראיתי כמה הוא מפחד, אבל מוכן לעשות את זה בשבילי!

לומרות הכל זה חימם לי את הלב.

רופא: " מחר כבר יגיעו התוצאות......אתם לא צריכים לקבוע מקום, אני יקבל אותכם ישר רק בשביל התוצאות"

יצאנו מהמרפאה והגענו הביתה, עליתי לחדר והתבודדתי שם מול המחשב.

כל-כך קיוותי שתוצאות יהיו חיוביות, כל כך רציתי שהכל יהיה בנינו טוב.....

כל הלילה נשארתי ערה, לא הצלחתי להרדם אפילו לשנייה.

יותא מדי מחשבות והירהורים מנעו ממני זאת........גם הסקרנות!!

היום שלמחרת עבר כל כך לאט, כאילו הזמן עשה לי דווקא.

בשעה 17:30 ביל סוף סוף ניזכר להתעורר, ובלי כל התחשבות  משכתי אותו מיד לאוטו ונסענו לקחת את תוצאות הבדיקה.

כשהגענו למרפאה היינו צריכים לחכות 20 דקות עד שהמטופל הבא יצא.

כשהמטופל יצא נכנסנו אני וביל ומשרד הרופא.

"נו...אז מה התוצאות???" ביל שאל בסקרנות.

רופא:" הנה, המעטפה, קחו אותה....התוצאות בפנים".

אני וביל הסתכלנו אחד על השני וחייכנו, ביל הביא לי את המעטפה כדי שאני יפתח אותה!

התחלתי לפתוח, לאט לאט..."חכי!!" אמר ביל בפתאומיות.

"לא עדיף שנלך לבית שלך ונפתח את זה שם"?? הציע.

"צודק" אמרתי, וסגרתי את המעטפה.

הגענו הביתה ועלינו לחדר שלי....התיישבנו שנינו על המיטה.

"מוכן אמרתי"עם חיוך על פני??......."מוכן" ענה לי בחיוב ביל.

פתחתי את המעטפה לאט לאט.

קראתי אותה והסתכלתי על ביל.

"את רואה??....אמרתי לך שאני לא משקר" אמר ביל בגאווה.

התחלתי לבכות מולו......"איך יכולת??"

"אתה בוגד לי, מכאיב לי ואז בא ומשקר לי?"

**בוכה**  "אבל זה לא הגיוני", ביל לקח מידי את המעטפה וקרא אותה שוב ושוב.

הוא הסתכל עלי ואני עליו.

"שונאתת אותך" צעקתי בהיסטריה כשפני אדומות ועיניי דומעות.

קמתי והתחלתי ללכת, ביל התחיל ללכת אחרי.

התחלתי לרוץ והוא רץ אחרי.

רצתי במורד המדרגות , בלי להתחשב בעובדה שאני נועלת נעלי עקב, ביל רץ אחרי.

מה שאני זוכרת זה, שכשהגעתי לריצפה מהמדרגות עיקמתי את הרגל, נפלתי וראשי נפל בחוזקה על שפיץ השולחן שהיה ליד.

 התעוררתי במקום לא מוכר.

"מה זה איפה אני"??......אני......אני  בבית- חולים??

באותו רגע נכנס בנאדם מוזר לחדר, מישהו שאני לא מכירה.

"היא התעוררה" קרא בהתלהבות והתקרב למיטתי.

"מי אתה"? שאלתי.

אבל הוא רק צחק, כאילו סיפרתי בדיחה.

"אני לא מכירה אותך, אתה יכול בבקשה ללכת?" שאלתי בנימוס.

האיש תקע בי מבט מוזר.

לא יותר מוזר מהרעמה שהתנוססה לו על הראש והאיפור הכבד שהיה לו בעיניים שהאדימו...........

הפרק לא היה משהו.....לא נורא יש פרקים ויש פרקים!!

הוא גם יצא קצת קצר =]

אבל אתם נחמדים אז אתם תגיבו נכון?!

פרק 5:

ישבתי והסתכלתי בהודעה...פשוט ככה!!

ולא קראתי אותה, יותר נכון בהיתי בה....זאת הייתה הודעת תמונה.

כמובן שההודעה הייתה מביל....

המשכתי לבהות באותה התמונה שוב ושוב מתקשה לעכל....בתמונה ראו את ביל ( לצערי בברור) מתנשק עם איזה בלונדה אחת והידיים שלו בחצאית שלה =/

על התמונה היה תאריך, התאריך של היום.

הייתי בהלם מאותו רגע מפני להבין, רק חשבתי לעצמי....למה ביל שלח לי את התמונה הזאת?! אולי הוא מנסה להגיד לי משהו.

יצאתי החוצה והתחלתי להסתובב ברחוב.....לא ידעתי לאן אני הולכת, פשוט הלכתי.

לאט לאט, ככול שהתרחקתי יותר מביתי הדמעות החלו לעלות.

התחלתי לבכות כל כך, נפגעתי מהתמונה הזאת כמו שבחיים לא נפגעתי.

התיישבתי על איזה ספסל שהיה לידי, אותו רחוב היה שומם, בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו, שקט.

בעיקרון אני וביל לא ממש ביחד, לא דיברנו על זה, אבל איכשהו זה היה ברור לי שאנחנו כן בתחילת מערכת יחסים.אנחנו סוג של ביחד.

גל עצום של רגשות ומחשבות הציף אותי.....

ובזכותו הגעתי לכמה החלטות:

* אני לא עונה למיילים של ביל, הוא פגע בי מספיק!!

* יכול להיות שפשוט הכי טוב לומרות הכל שאני ישאר בארץ ולא יחזור לגרמניה.

_ _ _

כשהגעתי הביתה הייתי כל כך עייפה, כל מה שרציתי זה פשוט להרדם, לנסות לשכוח מהכל ולשקוע בחלומות שלי.

באתי לכבות את המחשב וראיתי עוד הודעה מביל.

נטלי אל תפתחי את ההודעה...אל תפתחי, אמרתי לעצמי כמנסה לשכנע אותי לא לפתוח את ההודעה.

אבל הייתי חייבת.

 *הודעה 1 חדשה*

נטלי,

אני קצת מודאג, למה את לא עונה לי??....קרה משהו??

אני כל כך מתגעגע, מחכה לתשובה!!

ביל.

_ _ _

הייתי כל כך מבולבלת, קודם הוא שולח לי את ה...תמונה הזאת ואחר- כך הוא אומר לי שהוא מתגעגע ומודאג.

החלטתי לשים הכל בצד ולנסות להירדם......אבל לא הצלחתי.

שכבתי במיטה שחושך מוחלט ורק חשבתי על ביל.

למה הוא שלח לי את התמונה? האם הוא אוהב אותי כמו שאני אותו? האם כדי לי לשאול אותו מה לעזעזל התמונה הזאת באה להגיד לי?

פתאום הטלפון צילצל...מי זה יכול להיות בשעה 2:30 בלילה??????????????

"הלוו??" עניתי.

"נטלי תודה לאל!!..למה את לא עונה לי דאגתי"?.....זה היה קולו של ביל.

לא עניתי לו...פשוט השתתקתי, והקשבתי.

"נטלי"?? את שומעת אותי??

נטלי נטלי הלוו הלוו, פשוט לא עניתי לו!

"נטלי אני יודע שאת שם!! אני שומע את הנשימות שלך, קרה משהו, עשיתי משהו??" שאל.

באותו רגע ניתקתי את הטלפון בחוזקה, כמעט שברתי אותו, נכנסתי מתחת לשמיכה והתחלתי לבכות, שוב!

חשבתי וחשבתי, לומרות שבתוך תוכי ידעתי שאני לא יוכל להתעלם ממנו כל החיים.

החלטתי לכתוב לו מייל, יותר נכון לשלוח לו את התמונה שהוא שלח לי!!

**שלח** לחצתי, וכיביתי מיד את המחשב, פיחדתי לראות את התגובה שלו.

עבר לו יום, ועוד יום ולא הדלקתי את המחשב.

רק לאחר שבוע ימים החלטתי שזה הזמן לראות את תגובתו.

**אין הודעות חדשות**

לפני זה ביל היה שולח לי כל יום הודעה אחת או יותר!!

הבן זונה בגדד בי!! אין לו מה להגיד.

פתאום נשמע צילצול הפעמון.

אוחח תודה לאל.....הזמנתי את הפיצה הזאת לפני שעתיים,חשבתי לעצמי, בעודי בוכה כאילו אין מחר.

שנים שלא אכלתי פיצהה!!! דיכאון זה זמן טוב להתחיל מחדש =//

פתחתי את הדלת ואותה הכוס שהחזקתי ביד נפלה על הריצפה והתנפצה.

"ביל?!?!?!מה אתה עושה פהה?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה התחלתי ללכת אל החדר שלי.

ביל תפס אותי ביד סובב אותי אליו ונישק אותי......" מה אתה חושב שאתה עושה"??צרחתי.

"תני לי להסביר!!" אמר.

"ביל....תמונה אחת כבר חסכה את כל 1000 המילים שאתה הולך להגיד לי, טוב במקרה שלך זה קצת(הרבה) יותר מ1000..." אמרתי והלכתי לחדר.

לאחר דקות חזרתי...הייתי חייבת לדעת מה קורה פה.

"אני שומעת.." אמרתי

"אוקיי אז ככה זה קרה"........................

תגיבו?! XDD