http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180סיפור בהמשכים =]heCopyright 2026 *Zimmer483*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9976665<div align="right" dir="rtl">לא היה פרק הרבה זמן וזה לא עניינכם למה.... פרק 20 לאחר חודש: הייתי באמצע החודש השני. התעוררתי בבוקר וביל לא היה לידי. קמתי מהמיטה וירדתי להכין לי קפה. ביל חיכה לי על הספה למטה לבוש בבגד- ים. "ביל למה אתה לבוש בבגד- ים" שאלתי. ביל חייך-" נטלי אני מחכה לך תתלבשי מהר בבגד ים ובואי" אמר. "לאן הולכים?" שאלתי. "תתלבשי ובואי" אמר. "כן המפקד" אמרתי ועליתי להתארגן. נכנסנו לאוטו וביל התחיל לנהוג. "עכשיו אתה יכול לספר לי לאן נוסעים: שאלתי. "אנחנו נוסעים לים" אמר. "כמה זמן לא היינו יחד בים" אמרתי. "בדיוק בגלל זה אנחנו נוסעים עכשיו" ענה. הגענו לחוף ונכנסנו לבר שהיה ממש לידנו. הבר היה ריק, רק שולחן ערוך לשניים באמצע המסעדה. "ביל זה בשבילנו?" שאלתי. "זה בשבילך נטלי" אמר והתיישב מולי. אכלנו ושתינו והיה הכי כיף שבעולם, היה כל כך רומנטי! כשכבר התחיל להחשיך והחוף עצמו התרוקן מאנשים יצאנו קצת לים. אחרי שהיינו במים יצאנו, ישבנו על החול והסתכלנו על השקיעה. ביל נעמד ואני אחריו. "נטלי, אני רוצה שתדעי שאני כל כך אוהב אותך, את כל כך חשובה לי...עם אף בחורה לא הייתי עושה</div>Thu, 02 Oct 2008 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9976665http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9976665http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9904518<div align="right" dir="rtl"> למטה... תגיבו אני ישים עוד פרק... =|</div>Tue, 16 Sep 2008 14:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9904518http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9904518http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9868507<div align="right" dir="rtl"> פרק 19 "עובר?? איזה עובר" שאלתי בתמימות. "את יודעת התינוק שלך....את ידעת שאת בהריון נכון??" שאל הרופא. הייתי בהלם....לא יכולתי לענות לרופא באותו הרגע. "אני מניח לפי תגובתך שלא ידעת, מזל טוב" אמר בשמחה בזמן שאני הייתי שקועה במחשבות. עזבתי את החדר מולי באה ליאן עם דמעות בעינייה. "א.אני בהריון" אמרה ופרצה בבכי על כתפי. לא אמרתי מילה, שתקתי. "נטלי אני אומרת לך שאני הריון" אמרה מנסה להבין למה אני מתעלמת. "נטלי"? "מה??" עניתי לה. "את בסדר?..." שאלה. "אני בהריון" אמרתי. "מה? נטלי" "אני בהריון" אמרתי שוב חזק וברור יותר. "מה? איך?מתי?" שאלה ליאן מתקשה להבין. עכשיו כבר אני בכיתי לה על הכתף. אחרי שנרגענו נסענו כל אחת לביתה, שתינו היינו צריכות להיות קצת לבד לחשוב עם עצמינו מה אנחנו עושות. נכנסתי לבית כשעיניי אדומות ופני חיוורות. עליתי לחדר שלי ושל ביל, ביל שכב על המיטה מזפזפ בערוצי הטלויזיה. "איפה היית?" שאל ובלי לחכות לתשובה קם וחיבק אותי כשראה שדמעות זולגות מעיניי. "מה קרה?" שאל בדאגה. "ביל אני...." "את מה?" שאל. "אני..." התחלתי. "אני אוהבת אותך" אמרתי למרות</div>Sun, 07 Sep 2008 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9868507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9868507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9844947<div align="right" dir="rtl"> חודש קודם.....אנשים בקרוב פרק סיום...אני יחכה עם הפרק הבא עד שתתחילו להגיב =) טומביל בני 19 היום!! מזל"ט שיהיה להם ;) </div>Mon, 01 Sep 2008 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9844947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9844947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9776419<div align="right" dir="rtl"> פרק 18: tokio hotel הבנים קפצו ממקומם והתחבקו! ביל בא וחיבק אותי חזק. הבנים עלו לבמה וביל אמר כמה מילות תודה וחזרנו הביתה, כמובן לא לפני שהם זכו גם על השיר הכי טוב. "וואי לא ציפיתי לפרסים האלה הפעם!!" אמר טום בהתלהבות. "כל הכבוד לנו.." אמר ביל. יום למחרת כבר חזרנו מהמלון הביתה וכשחזרנו ראינו את ליאן מחכה לנו בפתח הבית. "ליאן תקשיבי, זה היה בשבילי סטוץ של לילה אני ל....." התחיל טום. "טום לא באתי אלייך באתי את נטלי" אמרה ליאן. "אה כן אממ....ידעתי את זה" אמר טום במבוכה ונכנס עם ביל לבית. "תקשיבי נטלי אני הייתי ממש לא בסדר איתך ו.." התחילה ליאן ואני עצרתי אותה באמצע: "זה בסדר, באמת, אין לי כוח להתנצלויות ושטויות... בואי פשוט ניכנס, ממש חם כאן בחוץ" ליאן וחייכה ונכנסה ישר לבית. מאותו היום חלף כבר יותר מחודש וכמעט לא שמעתי כלום מליאן עד אותו הטלפון. "נטלי??" "מדברת..ליאן?" "כן כן זאת אני!" ענתה מיד. "את חייבת לבוא אליי, עכשיו, ברגע זה" אמרה ליאן. "קרה משהו?" שאלתי. "פשוט תבואי!" אמרה ליאן וניתקה את הטלפון, היא נשמעה מוזר. לקחתי את התיק שלי ומיד יצאת</div>Wed, 20 Aug 2008 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9776419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9776419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9722797<div align="right" dir="rtl">סורי שהרבה זמן לא היה פרק פשוט הייתי פעמיים בחופשה ובמחנ"ק ולא היה לי זמן...וכן גם בגלל שהיו שתי תגובות T.T יש מצב אני מקפיאה את הסיפור.....לומרות שאני נהנת לכתוב לפעמים אין זמן אבל אני בכל זאת מפנה זמן כדי להוציא בשבילכם פרק ואתם אפילו לא מגיבים....אני רואה ברשימות של האנשים שביקרו כאן בלוגרים שנכנסים קבועה ואף פעם לא מגיבים!! זהו סתם היה לי חשוב להבהיר, בעניין הקפאת הסיפור אני עוד לא בטוחה.... פרק 17: ליאן קמה מהמיטה בעצבנות... "הייתי צריכה לדעת שהיא תהיה כאן..." אמרה בעודה מתארגנת ללכת. היא התקרבה לדלת והסתובבה: "לא נפרדתם...את וביל"שאלה. "אהה, כן חזרנו" אמרתי עם חיוך. "סופסוף"לחשש לו טום. "טום שתוק"אמרתי. "נטלי את מביאה לי את הפלסטר?!?" נשמע קולו של ביל. "זה ביללל?? איפה הוא.. יואו אני מתרגשת!!"אמרה ליאן. פתאום נכנס ביל בדלת החדר. "מה קורה פה?" שאל. ליאן רצה אל ביל וחיבקה אותו.. "אפשר חתימה בבבקשה??" "מה?..חתימה?...טום אמרנו שהלילה אתה לא..." התחיל ביל וטום הפסיק אותו: "זה מה שיצא..." ביל הסתכל עליו כמה שניות וישר חזר בחיפושים אחר הפלסטר. "אממ....אפשר</div>Sun, 10 Aug 2008 00:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9722797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9722797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9684325<div align="right" dir="rtl"> למטה =)...</div>Sun, 03 Aug 2008 00:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9684325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9684325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9677956<div align="right" dir="rtl"> מחנ"ק 2008 פרק 16: שניה לפניי ששפתינו נגעו זו בזו התעלינו על עצמינו, אף אחד מאיתנו לא רצה לפגוע בביל. וגם אני עדיין אוהבת את ביל, לצערי, אני צריכה לשכוח אותו כמה שיותר מהר. עמדנו שנינו נבוכים במקצת אך לאחר כמה שניות זה נעלם. "נטלי!! טום!!" שמענו את קולו של ביל מרחוק. לאחר כמה רגעים הוא הופיע מולנו. "טום יאללה בוא כבר...אנחנו צריכים לחזור למלון" אמר. "נטלי את צריכה הסעה ??" שאל טום. הסתכלתי על ביל ואמרתי: "לא זה בסדר..תודה!! אני יילך ברגל" "לא את תבואי איתנו!!" התפרץ ביל. הסתכלתי עליו קצת המומה מהתגובה התוקפנית. "טוב נו...תודה" אמרתי בהיסוס. ביל חייך חיוך גדול, כמו שמזמן לא ראיתי אותו מחייך, חיוך תמים, שמח, אותו חיוך שכבש אותי בפעם הראשונה שראיתי אותו. באותו ישבנו אני וביל ליד השני, צמודים והרגשתי לא בנוח אחרי כל מה שקרה. ביל שם את ידו על ידי וחייך אליי, שוב. הגענו לבית- מלון שהם היו בו. יצאתי מהמכונית והתחלתי ללכת.... היה לילה גשום ונרטבתי כולי. "חכי נטלי, עצרנו כי טום ממהר...בואי נסיע אותך לאן שאת צריכה" אמר. "לא זה בסדר אני יילך מפה ברגל" השבתי לו. בי</div>Fri, 01 Aug 2008 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9677956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9677956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9634955<div align="right" dir="rtl"> למטה 3&gt; </div>Thu, 24 Jul 2008 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9634955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9634955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9607023<div align="right" dir="rtl">כן כן גם הפרק הזה יצא קצר =/ מצטערת שרק עכשיו יוצא פרק פשוט הייתי בחופש עם המשפחה... פרק 15: יצאתי מהאולם בריצה, ליאן באה אחרי. "נטלי עצרי" צעקה. נעצרתי במרחק דיי גדול ממנה. "מה קורה פה??!" שאלה. "מהה?? אני לא שומעת" עשיתי את עצמי. ליאן התקרבה מעט ושוב צעקה. "מה קורה פה כבר?!" שאלה. "ליאן תקשיבי"התחלתי לדבר והיא קטעה אותי: "אני מקשיבה וכדי שמה שאת הולכת להגיד עכשיו יהיה משכנע.....מאיפה לעזעזל ביל מכיר אותך, ולמה לא סיפרת לי??" "ביל היה החבר שלי...." אמרתי במבט מושפל. "את מתכוונת ידיד נכון??" שאלה. "לא לא... בגללו אני עכשיו אצלך, בגללו אני בוכה כל כך הרבה...."אמרתי. "א..אתת...אתת וביל הייתם ז..זוגג??????" שאלה מופתעת. "כן" אמרתי. ליאן עמדה עם פה פעור, לא יודעת איך להגיב. "ליאן תגידי משהו" אמרתי. "להגיד משהו??" שאלה בעצבנות. "אני יגיד לך מה....לכי עכשיו קחי את הדברים שלך ועופי לי מהבית!! "ליאן נו.." "אל תעשי לי ליאן נו...את היית עם הבנאדם שאני מפנטזת עליו ובוכה כי בחיים לא נהיה יחד שבעצם, את, את יכולת להכיר לי אותו" שאלה. "ליאן אם את ככה הורסת את ה</div>Sat, 19 Jul 2008 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Zimmer483*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541180&blogcode=9607023http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541180&blog=9607023