פרק 18:
tokio hotel
הבנים קפצו ממקומם והתחבקו!
ביל בא וחיבק אותי חזק.
הבנים עלו לבמה וביל אמר כמה מילות תודה וחזרנו הביתה, כמובן לא לפני שהם זכו גם על השיר הכי טוב.
"וואי לא ציפיתי לפרסים האלה הפעם!!" אמר טום בהתלהבות.
"כל הכבוד לנו.." אמר ביל.
יום למחרת כבר חזרנו מהמלון הביתה וכשחזרנו ראינו את ליאן מחכה לנו בפתח הבית.
"ליאן תקשיבי, זה היה בשבילי סטוץ של לילה אני ל....." התחיל טום.
"טום לא באתי אלייך באתי את נטלי" אמרה ליאן.
"אה כן אממ....ידעתי את זה" אמר טום במבוכה ונכנס עם ביל לבית.
"תקשיבי נטלי אני הייתי ממש לא בסדר איתך ו.." התחילה ליאן ואני עצרתי אותה באמצע:
"זה בסדר, באמת, אין לי כוח להתנצלויות ושטויות... בואי פשוט ניכנס, ממש חם כאן בחוץ"
ליאן וחייכה ונכנסה ישר לבית.
מאותו היום חלף כבר יותר מחודש וכמעט לא שמעתי כלום מליאן עד אותו הטלפון.
"נטלי??"
"מדברת..ליאן?"
"כן כן זאת אני!" ענתה מיד.
"את חייבת לבוא אליי, עכשיו, ברגע זה" אמרה ליאן.
"קרה משהו?" שאלתי.
"פשוט תבואי!" אמרה ליאן וניתקה את הטלפון, היא נשמעה מוזר.
לקחתי את התיק שלי ומיד יצאתי מהבית אל ליאן.
"נטלי!! קראה ליאן.. אני כל כך שמחה שבאת" אמרה.
"כן אמממ מה היה כל כך דחוף??" שאלתי.
"בואי כנסי" אמרה ליאן.
התיישבנו בסלון, ליאן הביאה לי משהו לשתות וחזרה לשבת מולי.
"ליאן מה היה כל כך דחוף??" שאלתי.
דמעות עמדו בעיניה של ליאן שבישרו שקרה משהו רע.
הלכתי וחיבקתי אותה.
"את יכולה לספר לי הכל"אמרתי לה.
בשלב זה ליאן כבר ממש פרצה בבכי.
"אני.."התחילה.
"את.." המשכתי.
"אני....אני בהריון" אמרה והשפילה מבטה.
"את, את מה??" שאלתי מתקשה לקבל את העובדה.
"אני בהריון!!" אמרה ליאן נסערת.
"שנייה, רגע את בטוחה??" שאלתי.
"כן!!"
"שנייה, את יודעת מי האבא?" שאלתי את ליאן בהיסוס.
ליאן הסתכלה עליי ולא אמרה מילה.
"לא!...לא יכול להיות ש.." התחלתי.
"כן כן טום הוא האבא" אמרה.
"את לא יכולה להיות בטוחה...." אמרתי.
"הוא היה הראשון שלי" אמרה.
נותרתי ללא מילים בפי.
לאחר כמה דקות של שתיקה אמרתי לה שמחר נלך לרופא ונברר את כל העניין כמו שצריך.
כשהגעתי הביתה ראיתי את טום יושב וצופה בתוכנית פלייבוי שהוא כל כך אוהב.
כאב לי עליו כי ידעתי שהוא ממש ממש לא מוכן.
הוא בסך הכל ילד שובב שעכשיו סיבך את עצמו עם ילד ו....אני ממש לא רוצה לדעת איך הוא יקבל את זה.
"נטלי הכל בסדר??" שאל ביל
"כן כן אני בסדר" אמרתי.
"את פשוט נראת קצת חיוורת" אמר
"אני בסדר" עניתי לו.
באותו הלילה לא הצלחתי להירדם....חיכיתי לבדיקה של מחר- בדיקה שיכולה לשנות את החיים של טום מקצה אל קצה.
למחרת בבוקר התיצבנו אני וליאן אצל הרופא שיבדוק אם ליאן אכן בהריון.
"שבי כאן" הוא אמר ומיד ניגש לעניין.
בנתיים אני הסתובבתי לי מחוץ לחדר בו נערכה הבדיקה.
בדרך לספות ההמתנה ירדתי במדרגות, רגלי התקפלה ומעדתי.
הרופאים שהיו באיזור ישר באו לטפל בי.
"אני שמח לבשר לך שלא נגרם לכם שום נזק פנימי" אמר הרופא.
"כך חשבתי, הנפילה לא הייתה יותר מדי רצינית"אמרתי.
"נכון אבל זה עדיין היה מצב מסוכן לו" אמר וחייך.
"לו??... מי זה, לו??" שאלתי.
"את יודעת, לעובר" אמר הרופא.
*ספויילרים למנויים??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*Zimmer483*