טוקיו הוטל

מחנ"ק 2008

פרק 16:

שניה לפניי ששפתינו נגעו זו בזו התעלינו על עצמינו, אף אחד מאיתנו לא רצה לפגוע בביל.

וגם אני עדיין אוהבת את ביל, לצערי, אני צריכה לשכוח אותו כמה שיותר מהר.

עמדנו שנינו נבוכים במקצת אך לאחר כמה שניות זה נעלם.

"נטלי!! טום!!" שמענו את קולו של ביל מרחוק.

לאחר כמה רגעים הוא הופיע מולנו.

"טום יאללה בוא כבר...אנחנו צריכים לחזור למלון" אמר.

"נטלי את צריכה הסעה ??" שאל טום.

הסתכלתי על ביל ואמרתי:

"לא זה בסדר..תודה!! אני יילך ברגל"

"לא את תבואי איתנו!!" התפרץ ביל.

הסתכלתי עליו קצת המומה מהתגובה התוקפנית.

"טוב נו...תודה" אמרתי בהיסוס.

ביל חייך חיוך גדול, כמו שמזמן לא ראיתי אותו מחייך, חיוך תמים, שמח, אותו חיוך שכבש אותי בפעם הראשונה שראיתי אותו.

באותו ישבנו אני וביל ליד השני, צמודים והרגשתי לא בנוח אחרי כל מה שקרה.

ביל שם את ידו על ידי וחייך אליי, שוב.

הגענו לבית- מלון שהם היו בו.

יצאתי מהמכונית והתחלתי ללכת.... היה לילה גשום ונרטבתי כולי.

"חכי נטלי, עצרנו כי טום ממהר...בואי נסיע אותך לאן שאת צריכה" אמר.

"לא זה בסדר אני יילך מפה ברגל" השבתי לו.

ביל יצא מהמכונית וצעק לי:

"אבל יורד גשם ממש חזק"

המשכתי ללכת מתעלמת, גם ביל התחיל ללכת לכיוון הכניסה למלון.

אחרי כמה שניות נעצרתי.

"ביל!!" צעקתי.

הוא הסתובב אליי ואני התחלתי ללכת לכיוונו והוא לכיווני.

ברגע שנפגשנו פנים מול פנים והתחלתי לדבר הוא הפסיק אותי ושאל אם לא כדי שנכנס כי יש גשם.

"לא ביל....אני יעשה את זה קצר" אמרתי.

"מה הקטע שלך?? אתה נפרד ממני ואז אחרי שאתה מכאיב לי אתה רודף אחרי ורוצה שנחזור ואני לא מבינה אותך כיי א..." הפסקתי לרגע ותהיתי למה ביל עומד מולי וצוחק כשאני מדברת איתו על דבר כל כך רציני, אבל הוא המשיך לצחוק.

"מה מצחיק??" שאלתי בעצבים.

ביל תפס אותי ונישק אותי.

הרגשתי נפלא, ממש כמו בסרטים... שעת לילה מאוחרת, גשם חזק ונשיקה קסומה אחרי ריב ממושך.

שנינו היינו רטובים לגמרי אבל זה לא היה משנה בשלב זה.......

"נטלי אני כל כך מצטער על כל מה שקרה...אני נהגתי בטיפשות מוחלטת וזה פגע בך.."

"אתה באמת פגעת בי אבל עברנו את זה"

לאחר כמה שניות של שתיקה מציע ביל שניכנס למלון.

נכנסו לחדר רטובים מכף רגל ועד ראש...

"חכי פה אני יביא לך בגדים יבשים" אמר ביל.

לאחר כמה דקות חזר ביל עם בגדים יבשים עליו ועוד בשבילי.

הוא הביא לי את החולצה...

"אממ ביל, יש לך משהו יותר קטן?" שאלתי.

"לא...חח מצטער פשוט זה לא מסע הופעות...אז אין לי הרבה בגדים"

"וטום, לא צריך את החולצה שלו??" שאלתי.

"לא כרגע" אמר ביל ואני ישר הבנתי לבד.

אני וביל פשוט ישבנו וראינו טלויזיה.

"זה משעמם.." אמר ביל.

"כן קצת... תעביר, אולי יש משהו יותר מעניין"

"כן רק איפה השלט?" אמר ביל בעודו מזיז את השמיכה, הכריות ואותי.

"הוא שם על השידה" אמרתי. ביל קם להביא את השלט, נתקל בנעל שלו, התחלק על העט שהיה זרוק שם ונחתך ביד.

"אוץץ'..." אמר.

"חח ביל אתה בסדר??" שאלתי.

"כן כן, אמממ...את יכולה להביא לי פלסטר??"  שאל.

"בטח רק איפה יש?" שאלתי אותו.

"יש בחדר של טום.."

"אבל הוא באמצע..."

"לא, הם כבר סיימו" אמר.

"איך אתה יודע??" שאלתי.

"נהיה פה שקט" ענה לי.

"יש בזה משהו....טוב אני כבר באה" אמרתי והתקדמתי לעבר דלתו של טום.

"טום היי אני רק לוקחת.....ליאן??? מה את עושה פה עם...טום- ליאן אתם, מה קורה פה?!?!?

*ספויילרים למנויים

תגיב 3>