"חכה לי,אני לא רצה כל-כך מהר..."

הדרך הכי טובה היא להמשיך הלאה, למרות ששום-דבר לא נראה מבטיח כרגע.

למרות שעדיין מעט כואב לי מהרסיסים שהשארת כשהלכת.

למרות שאני עדיין רוצה את גופך באמצע הלילה כשאני מתעוררת מסיוט נוראי. או מסתם התרגשות.

למרות כל הרגשות שעוד נשארו-לא נשארו לך.

למרות כל הרגעים שאני כ"כ צריכה אותך ליידי ואני כ"כ מתאפקת לנסות להתמודד בעצמי, האמת שזה עוזר.

אני מצליחה לתפקד גם כשאת לא כאן, בחיים לא האמנתי שאני אצליח לתפקד בעצמי.

אני בסדר, באמת שאני בסדר. ואני חושבת שפעם ראשונה מזה שלושה חודשים.

פאקינג שלושה חודשים שאת לא איתי, וכבר יש לך מישהי אחרת -

אני אומרת עם כל הכוונה של זה - אני בסדר. ויותר מזה?

אני יודעת שאני אהיה בסדר גם בלעדייך.

נכון, אין לי את כל מי שאני רוצה שייתמוך בי, אבל היי! זה מלמד אותי להסתמך רק על עצמי, לא?

לכל דבר יש צד חיובי.

זה טוב לתת לי להתמודד לבד. אני פשוט צריכה לפעמים שמישהו כן יהיה כאן ויקשיב, בלי לייעץ, את יודעת.

כמו שאני אוהבת. רק להקשיב.

חודש חדש, דף חדש, חייבת ריבאונד משהו פחד. לשחק איתה באולינג [כן לירון, זה סלנג!].

עריכה :

http://www.youtube.com/watch?v=DuRgQlfpD0U

אחחח ! כ"כ.