"חכה לי,אני לא רצה כל-כך מהר..."

מכיוון שלא הולך לי לאחרונה הקטע של הכתיבה ממש,והתחשק לי מאוד לכתוב,ביקשתי מחברתי היקרה,אגטה

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=473473 [התחשק לי לפרסם אותה! :) ]

שתעזור לי מעט בכתיבה,ביקשתי שתגיד לי מילים ופשוט אני אכתוב את הבית.

כל המילים המודגשות, הן מילים שלה :)

אושר מחלחל בין מילותייך

ואת שותקת ואומרת שהכל בסדר

שאת איתי ומאושרת

וגורמת לי לאבד את עשתונותיי

את אומרת שאת תמיד מרגישה לבד איתי

ואני מרגישה ביחד כשאנחנו לחוד

וקשה לך איתי

וטוב לי איתך,קצת יותר

אם הייתי יכולה, הייתי מביאה לך תפוז

אני יודעת שזה הפרי האהוב עלייך

הייתי מקלפת לך אותו בהנאה

ועושה לך מיץ מתוק-מתוק,ממש כמוך

אם היית נותנת לי הזדמנות

ונשארת עוד קצת,לא הרבה

הייתי מראה לך מקומות שלא תיארת שקיימים

והיית מאושרת,אני יכולה לגרום לך להיות מאושרת

השאריות של הבושם שלך עוד נשאר על הכרית שלי

ממלא את החדר בבדידות מתוקה

והדמעה שזלגה מעניי,עוד על הבגד שלי

והכל כל-כך טרי לי,כשאת לא כאן זה כואב

בריחה ממני זאת לא הדרך

את יודעת שגם אם לא ארצה

אנחנו בסוף ניפגש ואת תמיד,אבל תמיד

תחזרי אליי,גם אם לא תרצי.

והיופי שבדמעותייך לעולם לא יעלם מראש

וכל מה שהשארת אחרייך

תמיד יהיה בחיקי

אני אוהבת אותך,

אני...חושבת.