אני רוצה כבר לעבור לפרק הבא בחיים שלי אני רוצה להתגייס ולא לחכות עד פברואר
כולם מתגייסים וזה ככ מוזר אבל באלי ! כל הזמן אמרתי שאני רוצה חופש אבל אני לא
אני רק רוצה לעזוב את הכל פה, להשתחרר, להכיר ולהתגייס
עם כל הקושי שבעניין ..
אני לא רוצה ללכת לחפש עבודה ולמצוא תעסוקה. עד שאני אתגייס הדבר היחידי שיגידו לי זה צעירה.
עכשיו זה ככ ראשוני ומיוחד .. ודאמ אני אפילו לא בת 18.
אבל אין לי כוח לכלום ואין לי חשק או סיבה לקום מהמיטה. אני צכה מחוייבות למשהו כמו צבא שיחזיר לי את החיים.
בכל אופן,
אז עשינו 2 מסיבות פרידה לתאטרון
כי פשוט אף אחד לא רצה להאמין שזה אמיתי.
אבל זה נגמר
הדבר שהשקענו בו הכי הרבה זמן ב3 שנים האחרונות
ואפשר לומר ששינה את התיכון עבורנו.
ואז היה המופע סיום של הסטודיו
ופשוט בכינו
אשכרה יותר מחצי חיים ביחד
זה ככ מוזר שזה כבר לא יהיה חלק מהחיים שלי ככ הרבה זמן בשבוע
זה באמת היה בית שני.
ואז, סיימתי תיכון
שבוע שעבר
יום שני מסיבת סיום
יום שלישי נשף
יום חמישי מועד ב' מתמטיקה
וזהו
עבר חלף ברגע
זה פשוט מן .. תחושת שחרור ענקית כזאת
כל הזמן ספרתי את הבגרויות ואמרתי טוב אם אני אפרוש עכשיו יהיה לי רק 2 בגרויות להשלים אחרי צבא
טוב רק עוד בגרות אחת נשלים מקסימום שטויות
ועכשיו
אין מה להשלים
הכל מושלם !
פשוט מטורף
אז אין עדיין תמונות מהמופע סיום של הסטודיו,
אבל לפחות אני יכולה להשוויץ בשמלת נשף המושלמת שלי :)
תסרוקת ואיפור, וגב פתוח
מושלם.
[אגב בנוגע לפוסט הקודם - בנשף הכל היה עם שומשום. מוקפץ עם שומשום, לחמניות עם המבורגר ושומשום, פוקצ'ות עם שומשום.. ואז הגיע הקינוח מן שוקולד כזה בכוס קטנטנה.. אכלתי ופתאום התחלתי להרגיש מוזר.. וגיליתי שהדבר הלבן שהיה מעל השוקולד זה לא שוקולד לבן, אלא חלווה. לא יכולתי להעביר את הנשף בלי להתקל בדבר הזה. פשוט לא מצליחה להבין איך תוקעים את השומשום בכל מאכל אפשרי פה ומשרד הבריאות בכלל לא מתעניין או מפקח שלפחות יכתבו את הדברים באולמות אירועים, משהו !!!! אני עוד חולה כבר שבוע עבר .. תודה לאל רק חולה וחוצמזה הכל בסדר.]
חזרה לנושא - בסוף הנשף שמו לנו את השיר Heaven כשיר אחרון .. וכולם התחילו לבכות בטירוף.. פשוט ככ קשה להיפרד היינו ככ מוגבשים ועברנו ככ הרבה ביחד. מיום גיבוש בכיתה י' ל3 טיולים שנתיים, מסע בראשית, פולין, נשפי פורים, מסיבת סיום, נשף ... וכו וכו ..
אז מי היה מאמין
שהם הקטנה סיימה תיכון.
ותכף צבא , הזמן טס.
זו הייתה תקופה נפלאה
אני לא יודעת איך אפשר בכלל לסכם אותה בפוסט אחד
3 שנים מטורפות
כל השינויים, הפחדים, הכעסים, השמחות, האהבות ..
כיתה י' הייתה שנה דיי קשה, מהרבה בחינות..
ואז י"א הייתה כיפיית והרגשתי טוב עם עצמי וי"ב בכלל מתעלה כמובן מעל הכל
ופוף. ביי !!
אומרים שנזכור את התקופה הזאת לנצח
ושזאת התקופה הכי יפה
ושלא יהיה לנו עוד זמן לעשות שטויות ולהנות סתם ככה מהחיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
