There Is Still Hope
עוד בלוג כמו שיש פה כמה
אבל טיפה שונה ואני לא יהיה כמו השאר |
 כינוי:
I Can Do It בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2008
אומג
איזה מוזר זה
היה נדמה לי שהתחלתי להתעסק בדיאטה לא מזמן
אבל הנה אני מגלה שגם לפני שנתיים
פאקינג לפני שנתיים זה היה ככה
יש לי כמה בלוגים זה, אישי ועוד אחד
אז שכחתי תסיסמא לאחרון
ובאימייל קיבלתי כ"כ הרבה בלוגים
רק אחד מהם אני בטוחה שאני לא פתחתי או שגם את זה שכחתי
אז פה הגעתי למסקנה אחת גדולה
אני חייבת
אבל פשוט חייבת
לקחת את עצמי בידיים
הפוסט האחרון הוא שאלון וחשבתי "נהההה אין מצב שזה שלי"
ואז ראיתי תתשובה לשאלה האחרונה והבנתי "פאק זה באמת שלי"
עברתי פוסט למטה
ומצאתי משו שכבר יותר מתאים לכותרת הבלוג
הנה קטע קטן
גיל-14
גובה-70
משקל-71
<כהה אני יודעת זה לא טוב>
אז עכשיו לפי הגיל עברה שנה
אבל לפי הבלוג עברו שנתיים
4/4/2006 20:05
עכשיו יש לי פחד
אם חשבתי לקחת את עצמי בידיים כבר לפני כ"כ הרבה זמן
אבל לא היה כ"כ שיפור
למה שעכשיו זה יהיה שונה?~
וגם המשקל כבר עלה מאז
טוב נו בסופו של דבר יהיה טוב, לא?
| |
למרת שאני אמורה ללמוד מחר בגרות בהסטוריה
למרות שאני קיבלתי 70 במגן [למרות כל החרישה]
למרות שאני לא זוכרת כלום
למרות כל זה
יום חופש
אתמול היה יום כ"כ מושלם ^^
אז אני וחברה שלי יצאנו, מלא זמן לא ראינו אחת תשנייה
גרות במקומות שונים, בתי ספר שונים, בגרויות
וכל שיט שימנע מאיתנו להפגש יותר פעמים חוץ מפעם בחודש/חודשים
אז ב10:40 לקחתי אוטובוס לת"א
כרגיל נפגשנו בעזריאלי טיילנו שם קצת
ואז יצאנו לסנטר
הליכה נחמדה עם מוזיקה, שירה והשתגעות
אחרי הרבה הרבה סיבובים בסנטר [לפחות טוב יצא מזה הלוקח זמן למצוא שם חנויות]
החלטנו לצאת לקינג ג'ורג', עברנו כ"כ הרבה חנויות וכשאני מחפשת משו ספציפי ואני צריכה את כל הקריטריונים שיהיו לו
אבל, לא מצאתי XD
הינו חנות שליד שוק הכרמל
אז כבר החלטנו להכנס אולי יהיה שם משו
עברנו את הכל לא מצאנו
לא יודעת למה המשכנו איפה שהאוכל
והגענו לסוף השוק
ובסופו של דבר
החלטנו ללכת לים D:
היה כ"כ כיףףף
הורדנו נעליים דרכנו על החול
וההרגשה פשוט נפלאה
והחול היה כ"כ חם אז רצנו לים XDDD
ואז פשו עברנו דיי מדיי תחילת החוף עד כמעט סופו
ואז נעצרנו שם על סלעים
והיה כ"כ רגוע
כ"כ נעים
הינו שם כמה שעות טובות
ופאק השיער שלנו נראה כ"כ זוועה
ונרשפנו XD
אבל היה כיף ^^ וזה העיקר
ואז להתחיל ללכת את כל ה בחזרה ברגל
הגענו לסנטר
ועוד שוב סיבובים סיבובים
ואחרי שיום שלמם לא אכלנו
והינו רק על מים
ואני מאיזה 8 בבוקר על 2 פרכיות
הוחלט לאכול במק'דונלס
אכלנו היה טעים ועוד אחרי מלא מלא זמן שלא אכלתי שם
לקחנו אוטובוס לעזריאלי כי כבר לא היה כח
וזה עליה בחזרה
אז הגענו, ישבנו, שתינו מים [סגידה לארומה שהצילה אותנו היום]
קנינו כרטיסים לרכבת
והיה לנו זמן
עלינו לגג
ואז ראינו תגג של אחד מהמלונות בים, נראלי זה היה הילטון והינו איזה 3-4 מלונות לפניו
ולא האמנו שעברנו את כל זה
ועוד ביום אחד
אז למרות כל חוסר הספורט זאת הייתה הליכה כ"כ ארוכה XD
אז כמו ההקדמה של הפוסט
יש לי מחר בגרות בהסטוריה
ואני לא יודעת כלום
הידד לכישלון XD
ועוד אחרי שאתמול בדקתי תתשובותש לה בגרות במת'
פאקאיט אני לא מאמינה שסתם במקרה רשמתי 17 במקום 7
אם לא הטעות הזאת אני היתי יכולה לקבל 100 ופאק
אני 100
תמבחן לפני המגן הגשתי ריק O.ם
זהו אני רוצה מועד ב' -_____-
אז היום אני אלמד עד הלילה מחר לקום ב8 ללמוד עד 12 להתארגן ולצאת
כה תוכנית מושלמת ><"
בעיקר כשהכל שורף ולא יכולה להתרכז
בהצלהח לכולם בשאר הבגרויות שיש להם
למרותש אני יודעת רק על של גומבה שיהיה לה באזרחות אז
GL לנו ולשאר
עריכה [22:10]
אני פשוט כ"כ שונאת אותך
איו לי מילים לתאר עד כמה
עד כמה את יכולה להרוס הכל
עד כמה רק את
אבל רק את
מבין כל האנשים היחידים מוסגלת לגרום לי לבכות
השנה המקסימום שיכולתי לבכות 5 פעמים
אז הנה את שברת את זה
את מרוצה עכשיו?
כיאלו פאק איט
עד כמה חסרת לב את מסוגלת להיות
כן אני יודעת שאת לא אוהבת את זה
ועכשיו באמת זה מקרה מיוחד
זה לא שכל שבוע אני מבקשת ממך את זה
פעמיים בחצי שנה
וזה כ"כ כואב לך
מה כ"כ קשה בלגרום לנכדתך אושר
ואני עד עכשיו פשוט אני לא מסוגלת להבין
מה כ"כ קשה להסכים
אמא מבינה אותי
היא מבינה את הבעיות שלי ושלה
היא הסכימה בלי בעיות
אבל לא
כי הבת אלף זונות הזאת מחליטה הכל בבית
אז לא אחד ענקי שלה
יגרום להכל להתבטל
ומה את ישר מתחילה לצעוק?!?! תגידי לא, תגידי תסיבות
ואל תצרחי
ישר קמתי מהכיסא בעצבים
הדמעות התחילו לרדת
אחרי כ"כ הרבה זמן
הנה הן
הן עדיין קיימות
קיימות למקרים שממש חזק יפגעו וישברו אותי
הנה הגעת למטרת החיים שלך
לגרום לבכות לי
והכי הורג אותי
שלא משנה מה אני אעשה
פשוט לא משנה מה
היא לא תיהיה מרוצה
אם אני אעשה תהפך מהבקשה הקטנה הזאת
היא לא תיהיה מרוצה
אם אני אבקש עוד משו וגם ממנו היא לא תיהיה מרוצה
בדוק היא לא תיהיה מרוצה ממהף
אז הנה אני פה
בוכה
אמא הבינה אותי, התחילה לצעוק עלייה ועוד מסכנה אישה בהריון
היא כולה בלי מצב רוח
מגנה עליי
אבל
לא
היא שולטת בבית
היא לא מרוצה
כולם פה עיזים
זה לא יקרה
היא לא רוצה
אז לא
אני אלך אני אבכה לא משנה מה
לא
ואם אני אגיד "אני שונאת אותה, אני פשוט כ"כ שונאת אותה" מה אמא תגיד לי "אסור לך לדבר ככה" וכו' וכו'
אני כבר חושבת שעדיף לגור בקופסאת קרטון בחוץ
אבל לפחות אני אדע מי באמת ידאג לי
למי באמת אכפת
אבל לי?
לא אכפת ממנה
אני יודעת ששמתי על זה
פס כי זה יעבור
בסופו של דבר זה יעבור
כי בתוך תוכי בלי קשר למצב
אז כן אכפת לי
למרות כל הפעמים
אבל, אני כבר לא מסוגלת פשוט לא
טוב אמא נחמדה דיברה איתה היא נכנסת לי לחדר
"טוב שתבוא רק פעם אחרונה" מה כואב לך שחברה הכי טובה שלי באה אליי לישון ועוד כשאנחנו גרות בערים שונות
לא נפגשות
לא ראיתי אותה 4 חודשים
ומה את יכולה להגיד?!?!
אה סליחה לצרוח
"לא"
קי עכשיו גיליתי שאמא לא אמרה כלום
לאיודעת המ גרם לה לשנות את דעתה
לא יודעת אם היא ראהת אותי בוכה או לא
אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לך
פאק יו
אני שונאת אותך הרגע אבל עדיין שונאת
יופי עם כאב ראש הזה עכשיו אין לי כח ללמוד להסטוריה
והיום בקושי למדתי גם כן
טוב הולכים לישון מוקדם [זה לא יצליח אז 12 זה המקס'] קמה ב6-7 ולומדת
 
קרדיט ל
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=448057
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
