רגעים כתובים

הנוכחות שלך חונקת

הגעת,

הופעת בעולמי

בתוך הבית שיצרתי לעצמי

בתוך החדר הלבן שעציבתי עבורי.

עטפתי את עצמי בצבעי הלבן

מסמלת בשבילי התחלה חדשה,

שיגרה בריאה ,אופטימית והרבה יותר רגועה.

הגעת,

רק כמה שעות של טיסה ,

הבנתי שהמרחק הוא זה שעושה אותי מאושרת,

המרחק הוא זה שגורם לי לראות את עצמי כל הזמן מחייכת,

אותו מרחק שחשבתי שבעייתי,

הוא זה שמאפשר לי.

מאפשר לי לחיים עצמאים

מאפשר לי לגלות את עצמי,

להסתכל על אנשים מהצד ולהבין את מקומי

להבין את מקומם ולדעת כי ברת מזל אני.

הנוכחות שלך מחזירה אותי לתקופות חונקות,

לתחושת מחנק, ודריכות במקום.

הנוכחות שלך מוציאה אותי מהאיזון,

שכ"כ מעריכה פה.

מחכה שתעלה על הטיסה ותשוב הביתה לאמא,

מצדיעה לה שהיא עדיין איתך.

אוהבת אבל פשוט לא מסוגלת יותר,

מצטערת.

לכן,

חדר נסיכות, בצבע ורוד,

שוכנות לכן שם ,אנני יודעת אם אתן אמיתיות,

או אכן שתי נסיכות מסיפור אגדה ישן וטוב.

מתהלכת בארמון,

מגיעה לנשפים,

מבלה איתכן את מיטב השעות היפות של היום.

חלק בלתי נפרד מחיי,

מחייכת אליכן לרוב.

מרגישה, יודעת מה כל אחת ממכן צריכה

בכל שעה ודקה.

נקשרת, כמו שלא נקשרתי מעולם,

תחושת אחריות לצרכים שלכן

תוקפת אותי כל הזמן.

גם בשעות הקטנות של הלילה,

בהן אין לי סיבה לדאגה.

צריכה להמשיך ולנטב את חיי,

להגיד יפה שלום ולהמשיך הלאה,

לחזור לאהוביים מעבר לים

שנמצאים מתחתכן בסדר העדיפיות.

איך זה יכול להיות?!

מחבקת..

לא בורחת....עוד לא.

לא יכולה לחשוב אם זה יבוא,

למרות שתחושת החופש מהאחריות ,

יכולה להעלות לי חיוך.

מקווה שתעריכו ותבינו כשתגדלו.

שלכן,

"מהמיים עד השמיים".

דמעה אחת

דמעה אחת זולגת,

לא מבינה מאיזה חדר בלב היא מגיעה.

מעצבות? מהאכזבה? משמחה?

כל כך הרבה רגשות,

שינויים קציוניים חלים בי,

מרגישה זאת פיזית,

איפה שהוא בפנים,

קרוב ללב, אולי לריאות, אולי מהראש?!

לא יודעת איך לכתוב זאת,

לא יודעת להסביר לעצמי במילים,

לא מסוגלת לדבר ,

לא מצליחה לחשוב ולעשות סדר.

נכנסת הביתה,

חולצת נעליי עקב אחרי כל היום,

ונותנת רק לדמעה אחת לזלוג.

דמעה שנוצרה אולי מהאבק באוויר,

אולי מאושר על ההשגים הלא ברורים מאליו שהצבתי לעצמי,

אולי מגעגוע לאנשים שלא איתי,

אולי מעצבות על האנשים שאיתי אבל לא מבינים,

ואולי מהאכזבה שלא רואה אותי כמו שאני רוצה.

דמעה אחת תמימה,

שאומרת לי המון,

ואולי לא אומרת כלום.